Pixabay | cc0
ב 8-9 לפברואר יתקיים יום עיון ראשון מסוגו שיציג את התפיסה העכשווית היונגיאנית לבחירת הגורל להיות שונה מן המקובל במשיכה המינית. ההרצאות והסדנאות בכנס יועברו על ידי מרצים ומנחים מתוך המסע האישי שלהם כחברי הקהילה וכחברים ובני משפחה שתומכים בחברי הקהילה.
ק.ג. יונג שהיה בן תקופתו של פרויד, חי בשוויץ, לאחר תקופה קצרה של עבודה ביחד עם פרויד נפרד ממנו על רקע תפיסה שונה של נפש האדם.
רוב זרמי הפסיכולוגיה המוכרת לנו היום התפתחו מתפיסתו של פרויד, וגם אם קשה לזהות את שורשיה, מייחדת אותם ההתעלמות מן האספקט המיסטי של האדם. התפיסה היונגיאנית, למרות המרכיב המיסטי שבה, הצליחה להישאר כדרך טיפול מוכרת על ידי הממסד הפסיכולוגי אך זוכה להרבה ביקורת ולפעמים לדחיה כלפיה. המרכיב המיסטי הוא הנחוץ ביותר בתקופתנו הנוכחית. רבים מחפשים אותו בחייהם בין אם הם שייכים לקהילת הלהט”ב ובין אם לא.
מרכיב נוסף שמקרב אותי לתפיסה זו, כהומוסקסואל, הוא קבלת האדם כשלם, מעצם היותו הוא. כלומר: האדם איננו תוצר בלעדי של הבית בו גדל והחינוך אותו קיבל. האדם מגיע לעולם עם “מערכת הפעלה” זהה לכולנו, שהכל מצוי בה, כמו ד.נ.א נפשי. אין חלקים מיותרים או כאלה שניתן להתכחש להם. כל מופעי האנושות לטוב ולרע קיימים בכל נפש של כל פרט. לכן אף אחד איננו יכול להתכחש לשום מופע אנושי שמתרחש בעולם.
השונות נוצרת מן ההתבטאות של חלקים מסוימים בנפש של פרט אחד במודע ושאר החלקים המצויים בלא-מודע. בפרט אחר, חלקים אחרים יבואו לביטוי במודע ואחרים יישארו לא מודעים. לכן היות האדם שונה זו איננה בעיה, להיות “כמו כולם” זו אפילו קללה.
אביא לדוגמא את סיפורו של גבר הומוסקסואל, שזו חוויה המוכרת לי אישית, כדי להציג את העקרונות של החשיבה היונגיאנית הנוכחית, ביחס לקהילת הלהט”ב:
ה”עצמי” (או “סלף”) הוא כל מה שהיה קיים מאז ומעולם ואינו נתון לשיניו של הזמן. הוא היה קיים לפני שהופענו בעולם ויהיה קיים גם אחרינו. הוא בוחר להתגלם בעולם של החומר כנשמה שנולדת לתוך גוף. הנשמה באה לעולם כדי לשקף בו את כל יופיו ועוצמתו של ה”סלף”. אך תחילה יש תהליך גדילה והתפתחות הכרוך בחיכוך מתמיד. חיכוך עם הבית אליו נולדנו, החברה, התרבות ומרכיבים רבים שקשורים בעולם החומר.
בגישה הפסיכולוגית המקובלת הקשיים הללו מכבידים ומעכבים את התפתחות הנשמה ליעודה. בעצם רוב הזרמים הפסיכולוגים יסרבו לדבר על הנשמה, אבל אני מעדיף את הגישה שרואה בה ככלי שמכשיר אותנו להגיע לייעודנו, לפעמים דרך כאב ומאבק.
השונות נוצרת מן ההתבטאות של חלקים מסוימים בנפש של פרט אחד במודע ושאר החלקים המצויים בלא-מודע. בפרט אחר, חלקים אחרים יבואו לביטוי במודע ואחרים יישארו לא מודעים. לכן היות האדם שונה זו איננה בעיה, להיות “כמו כולם” זו אפילו קללה
במעשיו בעולם הילד/אדם יכול לבחור חיים לא מודעים, כלומר, לחיות חיים שלמים בהם יממש את עצמו במושגים המקובלים ואפילו יחשב לסיפור הצלחה, אך מבחינת ה”עצמי” הוא לא הגיע לייעודו, לכן ה”עצמי” ידחוף אותו למטרתו על ידי קשיים, משברים ואפילו תסמינים נפשיים כאלה ואחרים. סוג אחר של ילדים/בוגרים, חש כבר משלב מוקדם מאוד בחיים, שהם מחפשים משהו, מעין “חתיכה חסרה” ואפילו אם ישיגו את מה ש”כולם” רוצים, הם עדין ירגישו בחסר.
בין אם אנחנו שייכים לסוג הראשון או לשני, כאשר מתעורר בנו הדחף לחפש את יעודנו, זה קורה מתוך בחירה מודעת. רק מיעוט בוחר, אנחנו מכנים אותם “גיבורים” ואת הדרך שהם עושים אנו מכנים “מסע הגיבור”. ישנם מסעות גיבורים שונים שמסופרים על ידי דורות של אנשים במיתוסים ואגדות. ה”גיבור/ה ההומוסקסואל/ית” מתחיל את דרכו כבר בשונות המחייבת אותו להיות אחר מהמקובל. השונות הזו, היא באינסטינקט בסיסי ביותר, ביצר המיני. בחשיבה זו, המין במשמעותו האנרגטית (או הסימבולית) העמוקה משמש אותנו להגיע למטרת המסע, האחדות עם ה”סלף” (או “אחדות הניגודים” בשפה היונגיאנית).
מיותר לומר שהשונות הזו איננה בעיה, כפי שאיננו תופסים שום שונות אחרת כבעיה, ההפך. שונות יכולה להיות ברכה לחיים בעלי משמעות ומימוש. כשאדם לא יכול ללכת בנתיבים המוכרים והסלולים היטב הוא מחויב כבר בשלב מוקדם להיות מודע, לעמוד על דעתו ולבחון כל תפיסה מקובלת האם היא מתאימה לנפשו או לא. החלק הזה מוכר לכולנו. דרכו של האדם במסע זה חלקלקה, אם הוא לא ישאל את עצמו שאלות הוא עלול ליפול לבחירות שטחיות שעלולות להסב סבל רב. אם יעמוד במשימה יוכל לחיות חיים בעלי משמעות רוחנית עמוקה שיפרו את סביבתו וכל מי שיבוא עימו במגע. המטרה בדרך היונגיאנית היא למצוא בכל שלב במסע את המשמעות העמוקה. מתוך הנחה שכל בחירה בעולם מסמלת אנרגיה שמבקשת לבוא לידי ביטוי במעמקי הנפש.
כיצד הדבר נעשה, וכיצד הכלים היונגיאיינים יעזרו, לא נוכל לפרט במאמר קצר זה. האדם הגאה שמגיע להכרה עמוקה של עצמו, יגלה שהאחרות הזו לימדה אותו את ה”חירות”. היא קרבה אותו לצד הנשי שיש בכל גבר לא משנה מה נטייתו המינית. הקירבה ל”אישה הפנימית” קשורה בפיתוח עניין ורגישות לאדם, לחיים, לעולם. היא גם מביאה ליצירתיות. הבחירה בזוגיות של “דומה עם דומה” מקרבת אותנו לנשמה. האל המסמל את הנשמה הוא “מרקוריוס” המכיל את ההפכים השונים, כולל היותו גם זכר וגם נקבה. והנשמה מחזירה אותנו אל ה”סלף”. החיים עם “מודעות סלף” הינם חיים שמאפשרים להיות ביטוי ליופיו, לעוצמתו, לשפע גווניו של העולם – העולם כבבואה של הסלף הנשקפת במראת העולם.
הכותב ד”ר אהוד (אודי) אביטל, אנליטיקאי יונגיאני, רופא משפחה במכבי, חי עם בן זוגו במצפה רמון, אחרי שנים של חיים ועבודה במרכז
