pexels | cc0
טוב, פולי’, בואו נדבר על זה שנייה. כי מי בקהילת 12 הלסביות המפוארת שלנו (סליחה, לסביסיות ונשים ששוכבות עם נשים כי זה כיף), לא חשבה על זה אף פעם. את יודעת, כמו שחושבות על חוקן ומקוות בסתר בו זמנית שזה לעולם לא יקרה לנו, וגם קצת שכן.
אתן מכירות את זה.. הכרתן בחורה, היא נפלאה ומהממת ושכבתן כבר פעמיים ונראה לך שהיא אפילו גמרה. אה מה מה, יצאת למסיבה עם חברה מהממת אחרת ושם פתאום לפתע, הגיחה לה בחורה שלישית (רביעית, אם את גם סופרת את עצמך) ואמרה “גם אני רוצה!” והרי את פלורליסטית בכל היבטי החיים, אז איך עכשיו פתאום תהיי זו ששמעה “מי רוצה” ואמרה “לא אני”?!
וגם אם, זה לא איך שהרעיון נולד לכן בראש – נגיד אם התאהבתן מעל הראש במישהי מהעבודה אבל רצתה הגורל וכבר יש לה בת זוג, אבל אותה גב’ גורל נבזית הזמינה אותך אליהן איזה ערב לדינר ופתאום מצאת את עצמך בסנדוויץ’ מסוג אחר לגמרי – זה באמת לא משנה, העיקר שהרעיון נולד ובואו נדבר על זה בכנות.
אני יודעת שאת בעבודה וזה לא בדיוק הרגע המתאים, אבל זוכרת את ההיא שנורא רצית אבל שהייתה כל כך פגועה מכל מערכות היחסים המרובות שעברה כך שעצם המחשבה על מונוגמיה הכאיבה לה בשיער וכל מה שהיא יכלה להציע לך זה להיות המשנית שלה? אז לפני שאת בורחת לשירותים לבכי מוצדק, מהמוצדקים שאי פעם היו, חשבת פעם למה בעצם סירבת לה?
האם הכותרת של מערכת היחסים שבה אנחנו נמצאות היא באמת הדבר החשוב ביותר עבורנו?
כי בעיניי, הבחורה עצמה והרגשות (סליחה על הגסויות, אני עובדת על לנקות את הדיבור שלי) שלנו כלפיה, הם העיקר. הרי היא מה שחשוב לך, אותה את אוהבת ולכן אם היא במקרה רוצה סוג של מערכת יחסים שהוא שונה וחדש עבורך, לא ראוי שמתוך האהבה העצומה שלך אליה תשקלי את זה לרגע, ובטח לפני שאת מגיעה למסקנה לסיים איתה את הקשר בגלל זה?
ואם יורשה לי לרפרר לפעם שעברה שנפגשנו, האם שכחת שאחרי איקס זמן (אצל כל זוג נשים זה צץ בזמנים שונים), ממילא כבר לא רצית לשכב איתה יותר?
כן, אלו היו 30 שניות לטובת הרעיון האווילי לחלוק את הדבר הכי חשוב לך כשאת אפילו לא מסוגלת לחלוק את השניצל של קפה נואר. הנה אני אאזן קצת: וחלילה אל תשייכו לי שיפוטיות, שכל אחת תתפנן בפנאן שלה ותעשה מה שבראש שלה כי החיים שלנו קצרים וקשים גם ככה, ואם את מסוגלת להחזיק 3 מערכות יחסים במקביל ולזכור מי זו מי ואיך קוראים לכל האחיות והאחים וההורים והסבתות של כולן, אז אשרייך.
אבל אם בא לך מערכת יחסים רצינית, משמעותית, שלמה, מאוזנת והדדית, פשוט עם בחורה אחת, כזו שאפשר להביא הביתה לאמא ואמא, אז אולי זה לא בשבילך בהכרח. נכון שזה כיף להתנסות ואפילו, שכה יהיה לי טוב, חשוב, אבל אין ספק שאנחנו ילדות גדולות שיודעות מה טוב לנו ומה נכון לנו ומה עושה לנו רגוע בלילה כשאנחנו פשוט רק רוצות להירדם למען השם. בואו נודה בזה חברות, פוליאמוריה היא רעיון חמוד שטוב לתקופות בחיים שבהן את מרגישה אוורירית כמו עפיפון שברח לילד מנוזל בטיילת צ’ארלס קלור.
מה שכן, זה עובד ממש טוב לאלה מאיתנו שפשוט לא מסוגלות לראות את עצמן מתעוררות כל בוקר עם אותה בחורה למשך 30 שנה. ואל תשכחו את ההיבט הכלכלי, הרי משק בית של שתי הכנסות של נשים הוא משק בית עני ב-7 מקרים מתוך 10. אז תחשבו על משק בית של 4 הכנסות של נשים? ואולי אפילו הכנסה אחת של גבר אם יש מישהי ביניכן שלא יכולה בלי.. רק האפשרויות הכלכליות והעובדה שבאמת צריך כפר בשביל לגדל ילדים הן סיבות טובות מספיק בשביל ללכת לקרוא עוד על הנושא.
אבל תעשו לעצמכן טובה, תבססו כללים ברורים. אל תכנסו למערכת יחסים כזו (או בכלל) בלי להבין איפה אתן עומדות ומה בסך הכל אתן רוצות להשיג מכל העסק. אתן לא חייבות לשתף, ובינינו, עדיף לשמור לעצמנו את רמות החפירה האלה בשלבים הראשונים של כל הכרות מינית, אבל כן חשוב שתעשו לעצמכן סדר בראש ותקבעו חוקים, את יודעת, עשי ואל תעשי, ענייני משק בית ובנות.
לדוגמא, מה עם רגשות? האם מותר לנו להתאהב באחרות או שזה רק עניין מיני מגוון ורצון לחרוש שדות זרים? ואם כן צצו רגשות פתאום לאיזו פרטנרית מינית קבועה, מה הייתן רוצות לעשות במקרה כזה? חשוב לבסס תקשורת פתוחה וכנה ולהמנע ככל האפשר מהסתרות. הרי כל הפואנטה, או לפחות חלק ממנה, של מערכת יחסים מורכבת, המציעה אלטרנטיבה למונוגמיה ההטרונורמטיבית הנהוגה בשוק, היא באמת לחיות חיים שונים.
אז תהיו אמיצות, תהיו כנות, תהיו ברורות ותדעו מעל הכל שבמערכת יחסים כזו אין לאגו שום מקום. אבל קנאה.. היא בריאה וחשובה, היא הצ’ילי החריף המשובח הזה שמשדרג כל ארוחה.
תהנו 🙂
