Xena sniffs baby | Charles Hutchins | CC BY 2.0
ביום ג’ הקרוב (1.3) ידון בג”צ בעתירה שהוגשה בנושא פונדקאות לזוגות חד מיניים, ובין היתר יבקש לשמוע את דעתה של המדינה בנושא, שש שנים לאחר שהוגשה העתירה הראשונה בנושא.
הדיון נקבע בעקבות עתירה שהוגשה לבג”צ לפני שנה, לאחר שחוק הפונדקאות שעבר בקריאה ראשונה, נקטע עם הקמת הממשלה הנוכחית.
העתירה הוגשה על ידי בני הזוג איתי פנקס ויואב ארד, יחד עם עמותת אבות גאים בראשות אודי לדרגור, מנכ”ל ארגון תמוז העוסק בפונדקאות בינלאומית – דורון ממט-מגד, וכן זוגות נוספים ונשים יחידניות שעדיין אין להם ילדים. מטרת העתירה היא לחייב את המדינה לאפשר גם לזוגות חד מיניים להיעזר בשירותי פונדקאות בארץ על מנת להביא ילדים לעולם ולהקים משפחה.
עם התקרבות מועד הדיון, ביקשה המדינה לדחות את הדיון, ונימקה את הבקשה בכניסתו של יועץ משפטי לממשלה חדש לתפקיד, ורצונו ללמוד את הנושא ולבחון שינויי חקיקה.
העותרים סרבו לבקשה בטענה כי מדובר בניסיון נוסף למשוך זמן.
“הבקשה מלמדת לא רק על זלזול בזכויותיהם הבסיסיות של העותרים ומאות אלפים אחרים לשוויון ולחיי משפחה, אלא אף זלזול בבית המשפט עצמו”, נכתב בתגובת העותרים לבקשתה של המדינה, “לאחר למעלה משנה במסגרתה היה למשיבים הזמן לגבש עמדתם (ואף לקדם חקיקה ככל שהיו מעוניינים בכך), למעלה משש שנים לאחר שהעותרים פנו לראשונה לבית משפט זה בעניין העומד במוקד העתירה דנן, ולמעלה מ-14 שנים לאחר שבית המשפט הנכבד קבע כי החוק במתכונתו הנוכחי מפלה, מבקשת המדינה ארכות נוספות, וסופן – מי ישורנו”.
בעקבות תגובת העותרים, דחתה נשיאת בית המשפט העליון את בקשת המדינה, והודיעה כי הצדדים יתייצבו לדיון כמתוכנן, שם ישמע בית המשפט את טענותיהם גם בסוגיית דחיית מועד הדיון.
בני הזוג פנקס-ארד ואודי לדרגור, יו”ר ‘אבות גאים’
14 שנים של דחיות וסחבת
חוק הסכמים לנשיאת עוברים נחקק בשנת 1996. בשנת 2002, קבע בית המשפט העליון בהרכב מורחב בבג”ץ 4258/01, כי חוק הסכמים לנשיאת עוברים מפלה נשים רווקות ובני זוג בני אותו המין. יחד עם זאת, בית המשפט מצא לנכון שלא לבטל את הסעיפים המפלים באותה העת, על מנת לאפשר הצטברות הידע והניסיון המתאימים על מנת לבחון את תיקון החוק על ידי הכנסת.
בשנת 2010, עתרו הזוג איתי פנקס יואב ארד, בטענה כי החוק המאפשר פונדקאות בישראל מייצר אפליה כנגד זוג חד-מיניים. בעקבות העתירה הודיעה המדינה על מינויה של וועדה ציבורית להסדרה חקיקתית של נושא הפריון והילודה, וביקשה לדחות את העתירה.
המלצות הוועדה, שפורסמו בשנת 2012, קבעו כי יש לתקן את החוק. אך למרות מסקנות הוועדה לא חלה כל התקדמות בהליך החקיקה, ולאחר אישור הצעת החוק בקריאה ראשונה, לא הוחל עליה דין רציפות לאחר פיזורה של הכנסת ה-19.
בעקבות כך הוגשה לפני שנה העתירה המורחבת לבג”צ במטרה לעצור את ה״אפליה הבוטה כנגד חברי הקהילה הגאה בישראל״.
“נכון להיום אין חוק במדינת ישראל המאפשר לנו לבצע פונדקאות, כך שכל מסקנות הוועדה לא ישימות”, אמר פנקס עם הגשת העתירה לפני כשנה, “לא ייתכן שנשים יחידניות והומואים ייאלצו לנסוע לחו״ל כדי להביא ילדים לעולם, בזמן שהתהליך קיים בישראל אבל אסור לנו לגשת אליו. לכן החלטנו לפנות ולבקש שוב את התערבותו של בית המשפט”.
