cc0
בשבועות האחרונים נאבקים חברי וחברות הקהילה הגאה על ההכרה של המדינה בתאים המשפחתיים שלהם. אך לצד ההכרה בתא משפחתי גאה עולות שאלות גם כיצד מפרקים את אותו התא בשעה שמתגבש הצורך?
כיצד מפרקים את התא המשפחתי?
כיום בני זוג מאותו מין יכולים לקבל את אישורו של בית המשפט להסכם ממון ולהסכמים משפטיים מחייבים אחרים. הסכם זו נועד להסדיר את אופן הטיפול בילדים בעתיד במקרה של פרידה, כמו גם אופן חלוקת הנכסים.
הסכם שנחתם בין הצדדים אך לא אושר בבית המשפט מחייב רק במישור החוזי, כלומר אם אחד הצדדים יפר הסכם, יוכל הצד השני לתבוע אותו על הפרת חוזה. לעומת זאת הסכם שאושר וקיבל תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט, מחייב כמו כל פסק דין אחר.
מהן הזכויות הקנייניות של כל אחד מהצדדים במקרה של פרידה?
במקרה של פרידה, במידה ולא נחתם הסכם משפטי המפרט מה הזכויות הקנייניות של אחד מבני או בנות הזוג, יש להוכיח בבית המשפט כי הנכסים, כדוגמת דירת המגורים או כל נכס נדל”ני אחר, כספים וכד’ שייכים לשני הצדדים, זאת במידה ומי מהצדדים מעלה טענה של שיתוף (בד”כ בהעדר רישום פורמאלי ע”ש שני הצדדים).
מה קורה כאשר יש בתמונה ילד משותף (פונדקאות/ אימוץ של בן/בת הזוג השני וכו). מהן הזכויות והחובות של בני/בנות הזוג?
גירושין או פרידה הם מורכבים, ללא קשר למבנה המשפחתי. בית המשפט נעזר בפקידי סעד ובפסיכולוגים כדי לקבל הכרעה על המשמורת והסדרי הראיה.
רישום ההורים נעשה במקרים בהם ישנם זיקה גנטית או אימוץ. ברוב המקרים בית המשפט נעזר בפקידי סעד ופסיכולוגים על מנת לבחון הורות פסיכולוגית של ההורה הלא ביולוגי וכן מהם ההסדרים הטובים ביותר לילד. באמצעות הוכחת הורות פסיכולוגית, אחד הצדדים יוכל לזכות בזכויות מסוימות כלפי הילד כדוגמת הסדרי ראיה. צריך לזכור כי גם כשהכל כשורה בין הצדדים, חשוב לעגן את ההורות בכתובים וכן לחתור לצו אימוץ וזאת המטרה להקל על ההליכים בפרידה ולמנוע נזקים לצדדים ולילדים.
כך למשל, באחד התיקים, שתי בנות זוג גידלו במשך שנתיים את הבן שילדה אחת מהן. כוונתן של הנשים הייתה כי שתיהן תשמשנה כאמהות עבור הקטין, אך בפועל חיי היומיום גרמו לכך שאף שהתכוונו לעשות הסכם בדבר הורותן המשותפת וכן לערוך אימוץ פורמאלי הדבר לא אירע.
מכל מקום, בנות הזוג נפרדו והאם הלא ביולוגית נכנסה לזוגיות חדשה. האם הביולוגית הייתה מאד כאובה והחליטה להערים קשיים רבים על האם הלא ביולוגית בראיית הקטין ואף התכחשה להורות המשותפת שניהלו שתיהן ולכוונתן לשמש כאמהות במשותף לקטין . נערכו בדיקות מטעם הרווחה לצרכי תסקיר וכן בדיקה פרטית עם פסיכולוג, אך ההתנגדות העזה של האם הביולוגית וחלוף הזמן לא שיחקו לטובת האם הלא ביולוגית, מה גם שהיועץ המשפטי לממשלה אשר חוות דעתו נתבקשה בהליך הבהיר כי בהעדר הסכם ובהעדר הליך אימוץ אין מקום למתן צו הורות פסיקתי לטובת האם הלא ביולוגית. כך נוצר מצב שאף שהייתה כוונה להורות משותפת בית המשפט לא הכיר בכך והאם הלא ביולוגית בצער רב נאלצה לסגת מתביעתה.
אין ספק, שהדבר מלמד כי אין להתפשר בנושא של הסכם מסודר המבטא את ההורות של הצדדים וכן בהליך אימוץ פורמאלי.
כיצד נקבעים המזונות במקרה של פרידה של זוג חד מיני?
בדומה לתיקי גירושין אחרים, בית המשפט יקבע את תשלומי המזונות בהתאם לצורכי הילדים וההוצאות המשוערות הכרוכות בגידולם, זאת תוך לקיחה בחשבון של ההכנסות של כל אחד מהצדדים.
מומלץ לבני זוג חד מיניים לערוך הסכם משפטי לחיים משותפים שייתן ביטוי למה ייחשב רכוש משותף ומה לא, שיקבע ויסדיר מקרה של פרידה, שייתן ביטוי לזכות או היעדר זכות למזונות אישיים כמו גם לסוגיית גידול הילדים ( אף כי יש לזכור כי סוגיית הילדים רלוונטית וברת תוקף עת בפועל הובאו ילדים לעולם).
הכותבת עו”ד אביבית מוסקוביץ היא בעלת משרד לדיני משפחה
