צילומים: באדיבות שני ומור לוי-מנדל
בשבועות האחרונים נחשפנו לסיפורן של הזוג שני ומור לוי-מנדל ולהריון הנדיר שלהן, במסגרתו נושאת מור ברחמה שתי עובריות – אחת מביצית שלה והשניה מהביצית של בת זוגה שני.
מור ושני נישאו לפני שנה והחליטו להביא יחד ילדים לעולם – כל אחת והילד הביולוגי שלה. אולם בעיה רפואית שהתגלתה אצל שני מנעה ממנה מלהכנס להיריון. השתיים, שרצו ילדים המשותפים לשתיהן, החליטו להשתמש בביציות של שתיהן ליצירת עוברים מאותו תורם זרע, ולהחזירן לרחם של מור, שתישא את ההריון של שני העוברים.
אולם השתיים גילו כי החוק הישראלי לא מאפשר לנשים במצבן להעביר ביצית זו לזו, ובטח שלא לשמש כמעין “פונדקאית” שנושאת ברחמה את עוברה של בת הזוג.
“כשניגשנו בפעם הראשונה לפני כמעט שנה למערכת הבריאות, עברנו לא פחות מ-9 מומחי פריון מהבכירים והטובים בארץ בבקשה פשוטה – לעבור שאיבת ביציות, להפרות עם אותו תורם זרע ולבצע החזרת עוברית אחת (גנטית) מכל אחת מאיתנו לרחם של מור”, מסבירה שני, “אולם התשובה של כולם היתה – “לא!”. אמרו לנו שנפסיק להתעסק ב“מדע בדיוני“, שנפסיק לסבך עניינים, לדבר שטויות ולהתעסק במשהו שהוא בכלל לא אפשרי וגם אם היה אפשרי – הוא לא חוקי. כי אנחנו לא עומדות בקריטריונים של חוקים שבכלל לא נוגעים אלינו”.
שני ומור החליטו שהן לא מוותרות והחלו לחפש פתרונות מחוץ לישראל. הן עברו ממרפאה למרפאה באירופה ובארצות הברית עד שהגיעון לד”ר אלירן מור, ישראלי לשעבר ומומחה להפריה חוץ גופית שעובד במרפאה בלוס אנג’לס.
בתום טיפול יקר נכנסה מור להריון המתוכנן, כאשר עובר אחד הוא מהביצית שלה והעובר שני מהביצית של שני זוגתה, שתיהן מופרות מאותו תורם זרע.
מדוע היה חשוב לכן כ”כ להשתמש בשתי הביציות, למרות הקושי שבדבר?
“לא חושבת שהניסוח הוא שהיה לנו חשוב לעשות שימוש בשתי ביציות ורחם אחד, כמו פשוט להקים משפחה ולהביא ילדים, באופן בו אנחנו רואות כדרך המושלמת ביותר, עבור זוג נשים, להביא ילדים לעולם: התאומות שמור נושאת ברחמה הן קודם כל תאומות ביולוגיות למחצה – היות והן נוצרו מאותו תורם זרע. הן גדלות באותו רחם, הדם של מור זורם בעורקיהן, ולפחות אצל אחת מהן יש גנטיקה שהיא שלי, הן יוולדו באותו יום. וזה היה יכול להיות סיפור מושלם על משפחה מאושרת, אלאמלא היינו חיים במדינת ישראל של 2018”.
כיצד אתן מרגישות לנוכח העובדה שבישראל לא הייתן זכאיות לעבור את ההליך הזה?
“הסירוב שקיבלנו בישראל נבע מתוך ההגדרה השגויה של ההריון שלנו על ידי המדינה. אני לא “תורמת ביציות” למור, ומור היא בהחלט לא ה”פונדקאית” שלי. אנחנו בסך הכל זוג נשים נשואות ואוהבות שרוצות להקים את משפחתנו יחד, לגדל את ילדינו יחד ולהעניק להם אהבה. מה גם ש”פונדקאות” זה בכלל לא השיח הנכון. מור היא אמא משותפת של ילדינו המשותפים, ומתוקף כך – ועל פי כל דין במדינת ישראל, היא אינה מהווה “פונדקאית” עבורי. היא גם לא נחשבת לפונקאית לפי חוקי המדינה, שהרי מהרגע שמדינת ישראל מכירה במור כאמא של הילדים הללו, יש לה מעמד ברור ומובהק כלפי הילדים שלנו, היא לא איזה צד שלישי, שהמדינה חייבת לתווך ולעמוד חוצץ ולהכתיב חוקים לגבי מצבה, היא פשוט אמא של ילדינו המשותפים, בדיוק כפי שאני אמא של ילדינו המשותפים. ותקדים משפטי לכך כבר יש והרבה – מתוקף צו הורות”.
להמיר את השיח מ”דיני פריון” ל”דיני משפחה”
לאחר שהשיגו את ההריון המיוחל, שני ומור לא מתכוונות לוותר ויוצאות למאבק מול רשויות המדינה במטרה לשנות את הנהלים ולהשיג שוויון בהורות גם לזוגות נשים המעונינות בהליך דומה. בין השאר עובדות השתיים במרץ לניסוח הצעת חוק אותה תגיש חברת הכנסת מיכל בירן, על על הגשת עתירה לבג“ץ והגשת תביעה ייצוגית כנגד משרד הבריאות ומדינת ישראל.
“אנחנו לא רחוקים ממציאות בה משטר מתערב בגופן של נשים ואוסר עליהן להביא ילדים בדרך בה הן בוחרות”, הן מסבירות, “הנה זה כבר כאן – מדינת ישראל אוסרת עלינו שימוש בגופנו הפרטי, נכנסת לנו לרחם ולשחלות ואוסרת עלינו לעשות בהם שימוש כרצוננו. זה בדיוק מה שזה, ושאף אחד לא ינסה ליפות את זה, להצדיק את זה או לתרץ את זה. לא יעלה על הדעת שניתן לזה להימשך. כל מה שנדרש כרגע מהמדינה זה להמיר את השיח מ”דיני פריון” ל”דיני משפחה”, ולא לאסור על נשים לעשות שימוש בגופן על מנת להביא ילדים לעולם – בכל דרך בה יבחרו. לא לאסור על אף אדם את הזכות למשפחה והזכות להורות. לא לאסור עלינו את הזכות לשוויון”.
במסגרת עתירה של בנות הזוג לבג”ץ, שתוגש בחודשים הקרובים, הן דורשות ממדינת ישראל ומשרד הבריאות לאפשר “העברת עוברים” בין בנות זוג למטרת אימהות משותפת, מתוך טענה כי כיום אין חוק המונע או אוסר זאת.
“מערכת הבריאות גרמה לנו עוול שיש לתקנו באמצעות הכרעת בג”ץ”, הן מסבירות, “עליה לאפשר לנו לקבל טיפולי IVF כולל “העברת עוברים” מבת זוג אחת לשנייה (טריים או מוקפאים) – היות ואין איסור שמאפשר למדינה להתערב בגופן של נשים ולאסור עליהן שימוש באיבריהן שלהן למטרות פוריות או הקמת משפחה. גם לא למשרד הבריאות. הסירוב של משרד הבריאות לתת לנו טיפול רפואי (IVF) חוטא לזכות לשיוויון ולזכות להורות, כמו גם ממשטר גופן של נשים – כאשר אין המדינה נדרשת לכך. מעבר לכך – סיבת הסירוב הינה כי אנחנו לא עומדות בקריטריונים של פונדקאות או תרומת ביציות – כאשר הטיעון בבג”צ יהיה כי החוקים הללו אינם רלוונטיים ולא יתכן כי יחולו על שתי נשים שמקימות יחד משפחה כתא משפחתי משותף אחד במטרה להפוך להיות אימהות שוות עבור ילדיהן. חלוקה לתבניות חוקיות של “פונדקאות” או “תרומת ביציות” צריכה לחול (כפי שמוגדר בחוקים עצמם) – על שתי נשים שאין ביניהן כל קשר. ואז נכון יהיה לדון במקרה שלהן תחת החוקים הללו”.
בהפנינג שיתקיים ביום שישי בבוקר לפני הזנקת מצעד הגאווה בתל אביב, יקימו מור ושני דוכן שמטרתו העלאת המודעות למאבק וגיוס תרומות למאבק המשפטי – הן לטובת העתירה לבג”ץ והן לטובת התביעה הייצוגית. כל מי שיתרום סכום של למעלה מ 20 ש”ח – יקבל ספינר גאווה מתנה.
“הדוכן יהיה ממוקם בהפנינג הגאווה, ביום שישי, 8.6 החל מ 08:30 ועד 13:30 בשדרות בן ציון, מחכות שתבואו להגיד שלום, לחוות דיעה, להכיר, לשתף, להצטרף ולתרום למאבק שלנו. כי הוא גם המאבק שלכם. ויחד נביא לשינוי!”.
