barring freedom | meesh | CC BY 2.0
מדינת ישראל ושירות בתי הסוהר פרסמו הנחיות חדשות בנוגע לכליאתם של א/נשים טרנסג’נדרים, הקובעות כי החלטה בעניינם של אסירים ואסירות טרנסים תתקבל על פי הנתונים הייחודים לאסיר או אסירה, תוך התחשבות באופן בו האסיר או האסירה מגדירים את עצמם.
ההנחיות החדשות מבטלות את המדיניות שהייתה קיימת עד כה, לפיה הוחזקו אסירים טרנסג’נדרים באגף הפרדה ובתא הפרדה, וקובעות כי: “אין להחזיק אסיר טרנסג’נדר בהפרדה מבלי שקיימת עילה לכך בהתאם להוראות הדין” וגם כי “אסיר טרנסג’נדר/ית לא יוחזק בבידוד, שכן החזקת אסיר בבידוד, יכול שתיעשה, רק לאחר הרשעה בדין משמעתי והטלת עונש”. עוד קובעת המדיניות כי חובה לשאול את האסיר/ה מי יחפש עליה, גבר או אישה.
יחד עם ביטול ההפרדה מאפשרת כעת המדינה התייחסות לזהות המגדר של אדם כפי שהוא רואה אותה, התחשבות ברצוניותיו בכל הנוגע לשיבוצו במתקן כליאה, חידוד הכללים הנוגעים לחיפוש גופני על אסירים טרנסג’נדרים והכשרת אסירים טרנסג’נדרים ושילובם בתעסוקה בדומה לכלל האסירים.
ההנחיות החדשות פורסמו במענה לעתירה שהגישה דורין ביליה בשיתוף עם פרויקט גילה והאגודה למען הלהט”ב באמצעות עורכי הדין חגי קלעי, חיה ארז ועידו קטרי. ביליה נעצרה לכמה ימים בשל סכסוך שכנים ובמהלך מעצרה הוחזקה בצינוק בכלא גברים. שוטר שתשאל אותה על אברי מינה וההליכים הרפואיים שעברה הוא שהחליט שתוחזק בכלא אוהלי קידר, כי לא היה מקום בתאי הבידוד. בדיון בהארכת מעצרה, תיארה ביליה את תנאי מאסרה כך: “כאשה טרנסג’נדרית בבית הסוהר, שוטרים מטרידים אותי על איבר המין שלי, שואלים אותי אם יש לי זין או כוס, ואני ישנה בצינוק כי אני לא יכולה להיות עם נשים או עם גברים”.
“דורין ביליה הוכיחה שזכויות משיגים באמצעות מאבק”, אמרה חן אריאלי יו”ר האגודה למען הלהט”ב, “הקהילה הטרנסג’נדרית היא המוחלשת מבין הקהילות הלהט”ביות והמאבק על זכויותיה בעיצומו. בתוך הקהילה עצמה, מובן שהקבוצות החלשות ביותר הן אלה שנמצאים במעגלי העוני, הזנות ולעיתים גם נקלעות לסיטואציה של עבירה על החוק. אנחנו מחויבות לגלות אחריות לזכויותיהם גם ובעיקר ברגעים האלה. אנחנו מברכות ומברכים את דורין ואת עורכי הדין שליוו את המאבק ושמחים לראות ששירות בתי הסוהר קיבל בעצמו את ההחלטה על מדיניות חדשה וצודקת מבלי שנדרשה התערבות משפטית. נקווה שכמה שפחות מאחיותינו ואחינו לקהילה הטרנסית יידרשו להנות מההישג החשוב הזה”.
“זהו הישג מדהים לקהילה דווקא כי הוא שם במרכז דווקא את מי שהכי צריכה את ההגנה שלנו, נשים וגברים טרנסים וטרנסיות שנדחקו לשוליים בגלל חוסר גישה מוחלט למשאבים והזדמנויות”, אמר עו”ד עידו קטרי, חוקר שונות מגדרית במשפט, “הוא אומר לאחיות שלנו ברחוב שאנחנו דואגים גם להן. ההישג הזה הגיע גם דרך בית המשפט וגם דרך הכנסת, גם דרך עבודה מול הרשויות וגם דרך המחקר המקיף שנעשה בנושא. המהלך עוד לא הושלם כי שב”ס עדיין מתעקשים להבחין בין מי שסיים הליך ומי שלא, בלי שיש לזה הצדקה בחווית החיים של נשים וגברים טרנסים ועדיין שומרים לעצמם את הזכות להחזיק בהפרדה לתקופה של עד חמישה ימים או לחפש באופן פוגעני על הגוף. יש לנו עוד דרך ארוכה לעבור עד שלא יהיו א/נשים שונים מגדרית בבתי כלא או בתי כלא בכלל, אבל זהו יום חשוב”.
