מדינה ענייה עם אנשים עשירים

הרוגע והשלווה שיש ביוון, לא בתור תיירת, אלא כאזרחית מן המניין, פשוט מפליאים אותי כל פעם מחדש. בתור מישהי שמגיעה מישראל, זה להיות פה ולא להאמין.‎‎

המנטליות כאן היא משהו אחר. “זר לא יבין”.

אני יודעת שרובנו שמענו על יוון וביקרנו בה. אני, בתור מדריכת טיולים אליה במשך שנים, מודה, לא הכרתי את המנטליות ואת יוון ככה, במלוא עומק ההבנה. החיים פה הם אחרת. כל- כך רגועים. אחרים. כדי להבין עד כמה המנטליות פה שונה, צריך להגיע לחופשה של 10 ימים ויותר, כי בעיניים של תייר, הכל נראה קסום. 10 ימים/ שבועיים ומעלה, יגרמו לכם להבין מה היא יוון.

תנסו לדמיין אותנו, בישראל, קמים ב8/9. מתחילים לעבוד בסביבות 9/10 מסיימים בין 18:00-20:00 כשבאמצע היום, בסביבות 14:30 לוקחים הפסקה עד 17:30. כן.

לא מעט יוונים מקומיים שביקרו בישראל אמרו לי את אותו המשפט שנצרב לי חזק במוח: “את יודעת, ישראל היא מדינה נהדרת, יפה, אחלה אחלה, אבל… היא מדינה לא הומנית. לעבוד כל יום מצאת החמה עד צאת הנשמה? זה הזוי לנו. הרגשנו את הלחץ והסטרס כשהיינו בישראל. הכל וכולם ממהרים. תמיד. לחוצים. תמיד. נראה כי מדינת ישראל היא מדינה עשירה עם אנשים עניים ויוון היא מדינה ענייה עם אנשים עשירים”.

זה נחקק בי חזק בתודעה, וזה משפט שנאמר לי כשרק הגעתי לכאן, לפני חודשיים בערך.

והם צודקים. אני לא יורקת על המדינה, חלילה, לא יכולה. הרי אנחנו כולנו מישראל, עובדים קשה, חותרים להתקדם. אבל למה צריך להתבייש באמירת האמת? כן, צמחנו מדם ומלחמות, אוקיי, אחלה. זהו, שזה ינחה אותנו לנצח? אי אפשר להשתחרר מהכבלים האלה, למה זה חייב לנהל לנו את הנפש והלחץ??

אותי אורח חיים של יוון, בארץ, היה עושה פלאים. ולא הכל קשור בכסף, לעזאזל. זה בגלל שיש מישהו שמרביץ לנו עם שוט או מבטיח גזר כמו לחמור בסוף המרוץ, שאנחנו ככה עבדים. מחניק בארץ. בלתי אפשרי. ולמרות כל המחאות, על כל הסוגים והצבעים, נראה כאילו שום דבר לא זז.

אבא שלי, אהובי, עדיין מתפלא מארץ הקודש, לטובה. מעריך כל- כך. אומר לי תמיד “כשאני עליתי לארץ, לא היו הרבה כבישים, לא רכבות, לא מבנים, לא התקדמות כזאת”. ואני תמיד משיבה לו: אחלה אבא, זה אולי משהו שאמור לקרות עם התקדמות העולם, נניח שזה משהו לגיטימי (וזה לא, בהרבה מדינות, כן. ידוע, בתור מישהי שביקרה במקסיקו, הודו ועוד, כן, ישראל היא בשיא, ואפילו לא צריך להרחיק, יוון לא כזאת מפותחת ומתקדמת), אי אפשר לשלב קידמה עם רוגע אנושי? בלי לרוץ, בלי לפחד על שכירות, בלי לפחד להגיד שהעבודה היא ממש לא כל החיים? תראה כמה אתה עובד, למען ה’.

עכשיו, זה עמוק, ידוע. יש את אלה שכל-כך יאהבו את מה שהם עושים, שהם לא ירגישו שהם עובדים. ויהיו את הצד השני…
למה זה כל כך רע להגיד שהעבודה היא לא הכל? שיש חיים? שאנשים, הם אנשים, בני- אדם, יצור מוזר, שלא חייב להשתעבד.

עם כמה שאתם חושבים שהיוונים עניים, תזכרו שהם מסתכלים על החיים כל-כך אחרת ממה שאנחנו. זה פשוט מדהים. מתחילים לעבוד ב9/10 ומסיימים לקראת ערב. בנחת. סוגרים את החנות ונהנים גם משעות הבוקר וגם שעות הערב עד שעות הלילה המאוחרת, כי אפשר גם להתעורר מאוחר. בנוסף, הם ישנו באמצע היום.

יודעים מה, לא רוצה לקרוא להם עצלנים. בגלל שאנחנו רגילים לעולם של שיעבוד וכסף, אנשים כאלה יכולים להראות לנו עצלנים, אבל… הם חיים! מישהו מאיתנו יכול להבין את עומק המילה “חיים”? לחיות? ממש. זה מדהים. אני, לגמרי מעריכה ומעריצה את זה.

זה שב-2008 הממשלה שלהם הוציאה יותר ממה שנכנס כסף, וגם האזרחים, כן, זה מחדל אחר. בואו לא נטעה. היוונים הם עם של אדמות מדורי דורות. אדמות עוברות במשפחה במשך דורי דורות ונשארו בידיהם עד היום. שהממשלה תיקח מהם אדמה? הצחקתם. שישלמו על כל בית -מיסים? כן, רק בשנים האחרונות. הריסוק הכלכלי הביא אותם למכור את מספר הבתים שהיו להם וגרם להם להשאר עם בית/ שניים.

זה נכון שהמשכורת היא לא טובה, יחד עם זאת צריך לזכור שאיכות החיים פה היא יחסית זולה, רובם הגדול מסודר עם בית / שניים.
אלו הצעירים של היום שדי אוכלים אותה ונאלצים לגור עם ההורים עד אשר יצליחו לחסוך ולקנות בית, אבל… גם זה פחות מדאיג אותם כי לרוב, סבא או סבתא או דודה, השאירו להם בית. למי שרוצה חיים אחרים או חיים מחוץ ליוון, זה כבר סיפור אחר.

הלך הרוח פה הוא שונה. אחר. הם לא מבינים איך לצעירים של ישראל אין בית משלהם. נשמע להם הזוי ברמות. וזה שעובדים כמו פסיכים? עוד יותר הזוי. גם לי.

יש עוד המון הבדלי תרבות, וברור שהרבה דברים שונים מבדילים בין דברים כאלו ואחרים. מה שקוסם לי, אין מה לעשות, זו המנטליות השונה. הרוגע. השלווה.

מעניין מה יהיה פה במצעד בספטמבר. פייר? מתרגשת. זה מצעד שנבחר לייצג את אירופה ולכן אמור להיות פה חי, תוסס, צבעוני ויווני.

לא מזמן נכנסתי לעבוד בחברת Airbnb שממוקמת במרכז סלוניקי. גיי פרנדלי פלוס פלוס. למי שירצה לבקר אותי, לעשות סיבוב, לנקות את הראש, דעו שיש לכם פה דירות מדהימות, במרכז סלוניקי. יש לנו שיתופי פעולה עם ברים גאים , חיי חברה תוססים ברמות, וכולם מתכוננים פה למצעד המיוחל ב21 בספטמבר.

לעוד מידע, מוזמנים לפנות אליי. האמת, אם תבואו, יותר מאשמח. יהיה מרגש לראות אתכם וליהנות. לשכוח קצת מכל המסביב.
חיבוק גדול עד לפעם הבאה, תזכרו, לנשום ולחיות.

הכותבת היא מדריכת טיולים לחו”ל, בעיקר ליוון המופלאה, על כל גווניה. אוהבת את החיים. אפשר למצוא אותי בפייסבוק- shani tellier