kiss | See-ming Lee | CC BY-SA 2.0
“תוריד את החולצה”, הוא אמר. הדיבור הפך את זה לעוד יותר מוחשי, עוד יותר ממשי. מיהרתי להוריד, ואז הוא רכן ונשך לי את הפטמה. הוא כיוון במדויק, כאילו הוא עושה את זה שנים. איך הוא ידע?
מה הוא חושב עכשיו, תהיתי. הרי בטוח שהוא שם לב שהחזה שלי הוא לא החזה שהוא רגיל לראות בסיטואציות כאלה. אם הוא היה
שם עכשיו את היד שלו על הזין שלי, זה היה מושלם. הזין שלי צעק שהוא רוצה את היד שלו שם. חשבתי שאפשר לשמוע את הזעקה הזו בכל החדר. אבל הוא לא שמע וזה לא קרה.
את הטקסט הזה כתבה אישה, סטרייטית, סיסג’נדרית. קוראים לה גלי וינרב והיא מחברת הספר החדש “מצטיינים”, המספר את סיפורם של שני סטודנטים אשר מתקרבים זה לזה בהדרגה במהלך שנת הלימודים הראשונה באוניברסיטה.
הספר לא עוסק רק בסקס – הוא עוסק בהתבגרות, בפערים כלכליים ורגשיים, בהתמודדות מול המערכת האוניברסיטאית, במדע ובפילוסופיה. אולם, מערכת היחסים הרומנטית דווקא בין גברים, היא חלק אינטגרלי מן הספר.
בשפה האנגלית, ז’אנר ה-Male/Male, סיפורים על יחסים רומנטיים ומיניים בין גברים הנכתבים על ידי נשים, הוא אחד הז’אנרים הספרותיים הצומחים. אתר Goodreads מזהה 2,400 רומנים המציגים יחסים ארוטיים בן גברים – בערך מחציתם נכתבו על ידי נשים. חלקם הגדול של אלה שייך לז’אנר הרומן הרומנטי או האירוטי, אך חלקם הקטן הוא ספרות יפה שהיא במקרה גם M/M.
זהו רק צל חיוור של מה שמתרחש בעולם ספרות המעריצים (Fan-Fiction), עולם וירטואלי כמעט בלתי נגמר שבו סופרים, בעיקר צעירים, בעיקר סופרות צעירות, כותבים פרקי המשך מדמיונם הקודח לספרים או לסדרות האהובים עליהם. כך ברגע זה נערות בכל רחבי העולם שהתנסותן המינית מינימלית, כותבות סצינות סקס לוהטות בין פוני קטני לבין פוני קצת פחות קטני.
בספרות העברית הממוסדת ניתן למצוא רק מעט דוגמאות לספרות יפה שהיא גם M.M: “מרכבות באיילון” ו”הזיפים של לזרוס” מאת לימור מויאל, וכעת גם “מצטיינים”, כאמור מאת גלי וינרב.
מה הוביל אותך לכתוב על מיניות בין גברים?
“גברים מסוימים סקרנו אותי, וכדי להבין אותם, לנסות להתחקות אחרי מה שמתרחש במוחם, הפכתי אותם לדמויות בסיפורים שלי ואז הפגשתי אותם אחד עם השני”, מסבירה וינרב, “במקור זה קרה לי כאילו באופן טבעי. והרי אם אני עצמי נמשכת לגברים, קל לי הרבה יותר לתאר גבר מושך ואהבה לגבר (אפילו פעמיים) מאשר לתאר אישה מושכת ואהבה לאישה. במחשבה שבדיעבר, הבנתי שישנם יתרונות נוספים רבים לכתיבה על גברים. תיאור מעשה אהבה בין גברים אינו חושף את האישה הכותבת במיניותה. כמו כן, הוא אינו מחייב אותה להתמודד עם דימוי הגוף הנשי. האם אתאר את אישה שמנה או רזה? אישה עם חזה גדול או קטן? לכל בחירה כזו ישנן אינספור משמעויות ביחסים שלי עם הגוף שלי, עם דימויי הגוף האידיאלי ועם הדואליות שחוות נשים בין הרצון לחתור לגוף מושלם ובין הרצון להשלים עם הגוף הקיים. תיאור אהבה בין גברים הוא בריחה מכל העיסוק הזה, שממילא מציף נשים ביומיום”.
אז מדובר מבריחה מסוגיות נשיות
“קצת, וגם בריחה מסוגיות שקשורות ביחסי הכוח בחברה בין גברים ונשים. כאשר אני מתארת מערכת יחסים בין שני גברים, מדובר במערכת יחסים שוויונית ברמה המגדרית, וכך ניתן להציף יחסי כוח אחרים: פערים עדתיים, פערים כלכליים, פערים רגשיים”.
אז הבחירה בז’אנר הזה שירתה גם את העלילה והמסר שלך
“בהחלט. אם אחת הדמויות שלי הייתה אישה, הדיון העייף ביחסי גבר-אישה היה חונק את כל המאפיינים האחרים בקשר. נשים שכותבות על זוגיות בין גברים, אומרות לפעמים שזו הזדמנות להתנסות לראשונה, גם אם רק בדמיונן, ביחסים שבסיסם שוויוני”.
אם כך יש יתרונות ברורים לכותבת, אך מדוע קוראות נהנות מרומנים בין גברים?
“רומן בין גברים הוא זירה נהדרת לדרמה. ברומנים הרומנטיים מהז’אנר הזה, לעיתים קרובות הגיבורים מוצבים בחברה שאינה מקבלת את הזוג הגאה, ואז עליהם להתגבר על מכשולים חיצוניים ופנימיים כדי לממש את אהבתם, וזה יותר רומנטי.
“הספר “מצטיינים” איננו מז’אנר הרומן הרומנטי, הוא עדכני ותל אביבי ובספר החברה מקבלת בצורה סבירה את יחסי הגיבורים. בכל זאת העובדה כי מדובר בזוג גברים מוסיפה דרמה באופן שלא היה מתקיים לו היו אלה גבר ואישה. פירוט נוסף יהווה ספויילר לסיפור”.
ביקורת מנשים וגברים כאחד
אולם, לא הכל שוקולד בעולם ה-M/M. הז’אנר זכה לביקורת הן מנשים פמיניסטיות והן מגברים גאים. הנשים טוענות כי הכותבות בז’אנר שבויות בתפיסה מוטעית כי גבר הוא יצור מעניין יותר מאישה, והן מפספסות הזדמנות להשמיע את קולן הנשי. לעומת זאת, גברים גאים חשים כי הסטרייטים, ובמקרה הזה נשים סטרייטיות, מנכסות את הקול האותנטי שלהם, ומציגות תצוגה מעוותת של מין בין גברים, במקום את הדבר האמיתי. הדבר נכון במיוחד למקרים בהם נשים כותבות ספרים של ארוטיקה גאה תחת שם גברי או יוניסקס, ומסתירות את מגדרן. מספר מקרים מסוג זה בספרות בשפה האנגלית, עוררו תרעומת רבה בקרב קוראים שהם גברים גאים.
“קודם כל, אני מכבדת את שני סוגי הביקורת ומבינה אותה”, אומרת וינרב, “לגבי הביקורת הפמיניסטית יש לי כמה תשובות. קודם כל, כיוון שאני אישה וכיוון שאני מביעה בספר את דעתי במגוון נשואים, הרי שהבאתי בספר קול של אישה, גם אם עשיתי זאת על ידי תיאור אהבה בין גברים. הבאתי בספר את תפיסת עולמי בעניינים סוציולוגיים, כלכליים ופסיכולוגיים. זו דעתי, אני במקרה אישה ולכן זהו קול של אישה. שנית, יש בספר “מצטיינים” גם נשים, אמנם לא כדמויות ראשיות אך כן כדמויות מפתח. רוב הנשים הצעירות בסיפור הן נשים עוצמתיות, חכמות ולא סטראוטיפיות, שהגיבורים לומדים מהן. אני לא חושבת שהייצוג הנשי בספר חוטא לפמיניזם”.
ובאשר לביקורת של הגברים?
“איתה קצת יותר קשה לי להתמודד כי אם מישהו אומר שהוא מרגיש שקולו נחמס, מי אני שאומר אחרת. אני חושבת שהתשובה שלי היא שבני אדם בסופו של דבר מורכבים מאלמנטים רבים שהמגדר הוא רק אחד מהם, ושיש דמיון רב יותר ביני לבין דמות הגבר הגאה בספר שכתבתי, מאשר ביני לבין אישה רנדומלית ברחוב. בכל אחד מאיתנו יש אלמנטים נשיים וגבריים, ואני הבאתי לדמויות הללו את האלמנטים הגבריים שבי. גם אני קוראת בהנאה ספרים שנכתבו על ידי גברים על גיבורות שהן נשים. לדוגמא, הספר “השעות”, תיאור נהדר של שלוש נשים שנכתב דווקא על ידי גבר גאה. הוא מבין נשים כי הוא מבין את הטבע האנושי, והצליח לדמיין כיצד הוא היה מרגיש לו הוא היה בתוך עורה של אישה מסויימת. אציין כי גברים גאים שקראו את הספר, נהנו ממנו. אחת הקוראות הראשונות של הספר נתנה אותו לקריאה לאחיה שהיה בתהליכי יציאה מן הארון, והוא טען שהספר עזר לו בתהליך, והוא אף העביר אותו הלאה לחבר שלו. עם זאת, בעיני זה מאוד לא תקין שאישה הכותבת סקס בין גברים תסתיר כי היא אישה. בעיני יש חשיבות על שהקורא ידע להבדיל מתי הוא אמנם שומע את הקול האותנטי ומתי לא. כמו כן, מעולם לא הצגתי את עצמי כגבר גאה באתרי היכרויות או פורנו גברי, כחלק מן התחקיר שלי. זו נראית לי רמאות לא הוגנת”.
ובאמת, איך עשית תחקיר לסצינות הסקס בספר?
“קראתי באינטרנט על סקס בין גברים. צפיתי בסרטים ארוטיים לגברים גאים. קראתי סיפורים ארוטיים לגברים שנכתבו, ככל הידוע לי, על ידי גברים וזכו לתגובות אוהדות מגולשים גברים. קראתי מדריכים אינטרנטיים לגברים המעוניינים להתנסות לראשונה במין אנאלי. אני מאמינה שבכל זאת רב הדמיון על השוני מבחינת איך שה”ציוד” עובד אצל שני המינים. עוררות היא עוררות. אורגזמה היא אורגזמה. פטמות ורקטומים יש לכולם. אבל אולי אני טועה? לא ברור אם מישהו יוכל אי פעם לתת תשובה לשאלה הזו. אפילו לא אנשים שעברו ניתוח לשינוי מין”.
איך נמנעת מנפילה לסטראוטיפים בתיאור גברים גאים?
“אני גרה בתל אביב ומכירה כל כך הרבה גברים גאים שונים זה מזה, שכבר אין לי בראש בכלל סטראוטיפ של גבר גאה. אולם, מדובר גם אשכנזי ומזרחי, ובהקשר הזה הסטראוטיפים היו יותר זמינים ונפיצים. השקעתי מאמץ רגשי ומחשבתי רב בשאלה איך אני בונה אותם כמייצגים אמינים של הרקע שלהם, אבל בכל זאת לא סטראוטיפים ואני מקווה שהצלחתי”.
האם גם הספר הבא שלך יעסוק באהבה בין גברים?
“ממש לא בהכרח. יש נשים שטוענות שאחרי שנחשפו לז’אנר, הן אינן מסוגלות לכתוב או לקרוא שום ז’אנר אחר, אך לי זה לא קרה, ואני רואה את עצמי כותבת ספר על סטרייטים בעתיד. אולם אני חושבת שבכל ספר שאכתוב, יהיו כנראה דמויות גאות, כי זה משקף את מה שקורה במציאות”.
