זה תמיד מחמם את הלב להתקל בכתבה בנושאים להט”בים באחד מהאתרים הגדולים. אך פעמים רבות תחושת החמימות הופכת לכעס בלתי נשלט כאשר מגיעים לטוקבקים – עולם בו הכל מותר והלהט”בפוביה משתוללת ללא כל מעצורים.
תחושה דומה מתעוררת גם כשנתקלים בתגובות להט”בפוביות ברשתות החברתיות. שם לעיתים התגובות נכתבות על ידי אנשים שאנחנו מכירים, מה שמוביל לתחושת חוסר אונים.
אפשרות התגובה הראשונה העומדת בפנינו היא – להגיב ומהר! להתקיף, להאשים ולהשחיר. תגובות אלו בדרך כלל מלבות את השיח האלים, ולא פעם נמצא את עצמנו שורפים שעות רבות וטובות על שיחות טוקבק כשבסופן נצא בתחושת תסכול אל מול הכמות הגדולה של התגובות הלהט”בפוביות.
אפשרות אחרת היא פשוט להתעלם – להפסיק לקרוא טוקבקים או לחסום את המגיבים הפוגעניים מלהגיב אצלנו ברשתות החברתיות. אפשרות זו יכולה למנוע מאיתנו את הכעס שבקריאת תגובות מסוג זה, אך היא מפקירה את המרחב הוירטואלי לביטויים ודעות שעדיף שלא יהיו שם.
ואפשרות נוספת היא לנסות לייצר שיח עם המגיבים, שבמהלכו נוכל להבין את המניעים המובילים אותם ולשנות את דעתם ולו במעט, אפילו בכך שיפסיקו להסית או לשנוא בעצמם.
פרויקט מג”ן – מענה גאה און ליין, של מרכז ניר כץ של האגודה למען הלהט”ב מבקש להשיג את המטרה הזו – ולייצר שגרירים שיגלשו ברשת במטרה לאתר תגובות להט”בפוביות ולהגיב עליהן און ליין.
הפרויקט יכלול צוות מתנדבים ומתנדבות אשר יסרקו את הרשתות החברתיות, ויגיבו על תכנים להט”בפוביים באופן אשר מחד יציג קול חד וברור כנגד להט”בפוביה, ומאידך יחל בדיאלוג ממושך יותר שיוכל להוביל לשינוי עמדות.
“קיימים סוגים רבים של פוסטים להט”בופוביים”, מסביר גיל פישהוף, רכז מרכז ניר כץ של האגודה למען הלהט”ב, “למשל, פוסטים שהשפה שלהם היא רגשית מאוד והמדברים על תחושות (‘זה מגעיל אותי’ וכו’), פוסטים שיש בהם שימוש בטרמינולוגיה והצדקה דתית (‘משכב זכר אסור על פי ההלכה’), פוסטים שכוללים דעות קדומות וסטריאוטיפים (הומואים הם פדופילים). אחד מהמרכיבים של כתיבת תגובה אפקטיבית ונכונה היא התייחסות לעולם התוכן והרגש שמעלה הפוסט הפוגע, וכן שימוש במשלב שפתי מתאים לזה של הפוסט הפוגע. ישנו כמובן הבדל בין ניסוח תגובה לפוסט שכתבו ילדים לבין פוסט שנכתב על ידי אדם בוגר, ולכן אחד מעקרונות המענה הוא לא לקרוא רק את הפוסט הפוגע, אלא לנסות ולהבין את ההקשר שלו, את המכלול.
אחת הסוגיות הנוספות היא השאלה האם התוכן הלהט”בופובי הוא המוקד והעיקר של הפוסט הפוגע, או אולי הוא מהווה רק חלק מתוכן רחב יותר. פעמים רבות תוכן להט”בופובי הוא רק חלק משיח שנאה רחב יותר המופנה כלפי קבוצות נוספות – למשל ערבים, שמאלנים, וכו’ – והשאלה היא כיצד לענות מענה אשר מתייחס לשיח הלהט”בופובי שהוא מוקד העשייה שלנו בפרויקט, אבל גם לא מתעלם משיח שנאה בוטה כנגד קבוצות אחרות. זוהי משימה לא פשוטה, ולכן למתנדבים ולמתנדבות יש הרבה שיקול דעת”.
מהם סוגי הפוסטים שהפרויקט יתמקד בהם?
אנחנו ננסה לעסוק בכל המגוון אותו ציינתי, מתוך מחשבה שמלבד כותב הפוסט, את התגובה שלנו יקראו גם צופים נוספים, ולכן ננסה להגיע למגוון רחב ככול הניתן של קהלים. המטרה של הפרויקט, מלבד יצירת תהליך של שינוי על ידי דיאלוג, היא לכבוש מחדש את מרחב הרשתות החברתיות ולא להשאיר אותו יותר רק לקיצונים, ואני מקווה שנצליח בכך.
אילו סוגי תגובות יספק המרכז? הסברתיות, מצחיקות, מאיימות?
“הפרויקט בא לפעול נגד להט”בפוביה שהיא סוג של אלימות, ולכן וודאי שאנחנו לא מאמינים בהגברת השיח האלים והמאיים על ידי אלימות שכנגד. התגובות שמתנדבי ומתנדבות המרכז יכתבו מנסות לעשות משהו מאוד לא פשוט. מחד ליצור אמירה של דחייה חד משמעית של ביטויים פוגעניים ושל להט”בפוביה, ומאידך ליצור דיאלוג מסוים עם הכותב, מתוך הבנה שרק דרך דיאלוג ניתן ליצור תהליך עמוק יותר של שינוי”.
איך יוצרים את השילוב הזה?
זה מורכב ומסובך. אנחנו עבדנו בחודשים האחרונים על בניית מתודה שלמה שנועדה למצוא את האיזון הזה, והכנו מערך הדרכה למתנדבים העתידיים. בין היתר, אחד הדברים שנעשה הוא שכל תגובה פומבית תלווה גם בפניה אישית על כותב הטקסט הפוגעני, מתוך רצון להתחיל בדיאלוג אישי. מובן שיש בכך מורכבות, ונדרשת בגרות וסבלנות בכדי לעשות זאת. לכן אחת הדרישות שלנו מהמועמדים ומהמועמדות היא יכולת להתמודד עם טקסטים קשים, עם אמירות קשות, ולהכיל אותן, כדי שיוכלו לחולל תהליך דיאלוגי שכזה.
מובן שישנם גם פוסטים שחורגים מהגבולות שבהם התגובה הנכונה יכולה להיות מענה כתוב כזה, וניסיון לדיאלוג. אלו הם פוסטים הקוראים לאלימות, לפגיעה בחברי הקהילה, או שיש בהם הסתה חמורה במיוחד. לצערינו פוסטים כאלו אינם נדירים, והטיפול באלו יהיה אחר, ויכלול בין היתר גם הגשת תלונות במשטרה על הסתה”.
אילו כלים נוספים יעמדו לרשותם של המגיבים המתנדבים בפרויקט?
“כלל בסיסי בכתיבה ברשתות החברתיות הוא לנסות ולכתוב באופן קצר ומתומצת, הרי שאמצעי נוסף שבו נעשה שימוש הוא ויזואלי. הקמנו בנק סירטונים אשר יצורפו לתגובות ונועדו לאפשר למי שירצה בכך גם להעמיק וגם לעבור חוויה רגשית עמוקה יותר. בין הסרטים בני נוער שמספרים על פגיעה שעברו בשל להט”בפוביה וכדומה”.
הפרויקט מתאפשר תודות לשיתוף הפעולה הנדיב של חברת ויגו מבית יפעת תקשורת, אשר תרמה לטובת הפרויקט את מערכת הניטור המשוכללת המאפשרת לפרויקט לסרוק את הרשתות החברתיות ולהגיע ולאתר את אותם פוסטים להט”בופובים.
“אנו כמובן נשתף פעולה עם גורמים נוספים העוסקים במאבק בשיח השנאה ברשתות החברתיות”, מסכם פישהוף, “ובהם ‘דו”ח השנאה’ של קרן ברל כצנלסון, וגורמים נוספים, הקליניקה המשפטית החדשה שקמה לאחרונה למאבק בשיח השנאה בחברה הישראלית, וכל בעל ברית נוסף שיתגייס למאבק החשוב הזה”.
בימים אלו מגייסים במרכז ניר כץ מתנדבים לפרויקט מג”ן. המתנדבים יעברו הכשרה בת 5 מפגשים שתתקיים במרכז ת”א.
מי יכול להצטרף לפרויקט?
כל אדם מעל גיל 23, מגובש/ת ובשל/ה מבחינת הנטייה המינית והזהות המגדרית, בעל/ת יכולת הבעה וניסוח מצוינת בכתב, ויכולת להתמודד עם תכנים קשים ובוטים. היכרות עם הקהילה היא יתרון וכך גם ניסיון בפעילות חברתית-התנדבותית.
מה כולל תהליך המיון וההכשרה?
תהליך ההצטרפות כולל ראיונות קבוצתיים, שמטרתם לתת למועמדים/ות מידע מפורט על ההתנדבות ולהתרשם ממידת התאמתם למילוי התפקיד. מועמדים/ות הנמצאים מתאימים עוברים קורס הכשרה המורכב מפגישות שבועיות בנות כארבע שעות. הקורס נמשך כחודש (5 מפגשים), וכולל הרצאות בדבר תוכני השיח הלהט”בופובי בו נתקל ברשתות החברתיות (שיח שנאה כללי, שיח שנאה הכולל טרמינולוגיה דתית, טרנספוביה, ביפוביה ועוד), סדנאות לתרגול בפועל מענה לתוכן להט”בופובי, ניתוח סוגי התוכן השונים ואפשרויות המענה השונות.
כיצד מתנהלת ההתנדבות בפועל?
עם סיום הקורס משתלבים המשתתפים בפעילות הפרויקט, תוך התחייבות לבצע שתי תורנויות בחודש, כאשר כל מתנדב/ת מתחייב/ת לפעול בפרויקט לפחות שנה מתום קורס ההכשרה. פעילות ההתנדבות תיעשה מהבית (ומצריכה מחשב וחיבור אינטרנט)
במהלך ההתנדבות, מתקיימות אחת לחודשיים השתלמויות וקבוצות למידה שונות, המעניקות למתנדבים הפעילים העשרה, וגם תגמול ומילוי מצברים. לצד המשמרות נדרשת השתתפות, על פי צורך, בצוותי פעולה וחשיבה.
לפרטים נוספים והרשמה למיונים | לשאלות אתם מוזמנים/נות לפנות לדוא”ל responsecenter@glbt.org.il
תגובה אחת
אני חושבת שזה פרויקט יפה מצויין וכן יכול לפתוח עיניים וזוית אחרת מבינה ומכילה.