צילום: ארגון הנוער הגאה
בימים אלה עומד להיסגר השלב המכריע של הפצת השאלון המקוון של מחקר הבוחן את מצבה של הקהילה הגאה במוסדות להשכלה הגבוהה – הזדמנות אחרונה לקחת בו חלק.
הסקר מיועד לסטודנטים/יות בכל אחד ממוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל ונערך על ידי מכון המחקר מגנוס הירשפלד, שהוא מכון המחקר של עמותת איגי ובשיתוף האחווה הסטודנטיאלית הגאה מבית האגודה למען הלהט”ב בישראל. במטרה לאסוף מידע ולאתר צרכים של סטודנטיות וסטודנטים מהקהילה הגאה בישראל ולהציגם בפני מקבלי החלטות.
שאלון הסקר כולל שאלות כלליות על הסטודנט.ית, על מוסד ההשכלה הגבוהה ועל נסיונך והתנסויותיך במסגרת הלימודים הגבוהים.
מזה 13 שנים עורך מכון מגנוס הירשפלד “מחקרי אקלים” מטעם איגי – ארגון הנוער הגאה, שהתמקדו עד עתה, בבחינת חוויותיהם והתנסויותיהם של תלמידים ותלמידות מהקהילה הגאה במערכת החינוך בישראל (ב-2004, ב-2008, ב-2012 וב-2016) ושל חיילים וחיילות מהקהילה הגאה בצה”ל (ב-2006, ב-2011 וב-2016). מחקרים אלו זוכים לחשיפה בתקשורת, מוצגים בועדות שונות בכנסת, בדיונים של רשויות מוניציפליות, של יחידות צה”ל השונות, ואף פורסמו בכתבי-עת וכנסים אקדמיים בינלאומיים.
בעקבות קריאות חוזרות ונשנות של סטודנטים וחוקרים-עמיתים ליישם מחקר אקלים דומה של המכון באקדמיה יזמו איגי וצוות המכון לפני כשנתיים התחלת עבודה על בנייה של שיטת מחקר ייחודית למוסדות להשכלה גבוהה. כעת, המחקר בסיועה של האחווה הסטודנטיאלית הגאה (מבית האגודה למען הלהט”ב) נמצא בשלב הפצת השאלון.
“המטרה הגדולה שלנו די ברורה”, מסביר ד”ר אורן פזמוני-לוי, חוקר מאוניברסיטת קולומביה שבניו-יורק, וחבר בצוות הבכיר של המכון, “אני מעדיף להדגיש את החשיבות שאנו רואים בלבטא מגוון רחב ככל האפשר של קולות, של לסביות, הומואים, טרנסג’נדרים, ביסקסואלים, א-מיניים, פאנסקסואלים, קווירים, וכל מי שלא מזדהה כהטרוסקסואל/ית ו/או סיסג’נדר/ית (סטרייט/ית). הרי כדי לבסס גוף ידע חדש שיציע תמונת מצב כמה שיותר מקיפה ומורכבת, ולספק המלצות קונקרטיות שיטיבו עם מירב האוכלוסיות בקהילה הגאה, אנחנו זקוקים למדגם גדול ככל האפשר. גם מי שפרשו מהלימודים אחרי הסמסטר הראשון וגם תלמידי מחקר ועוזרי הוראה”.
לחקור מסגרות שעדיין לא נחקרו
“מכון המחקר צמח מתוך פורום של חוקרים וסטודנטים מתנדבים שפעל באיגי במשך עשור, ומתמחה בניטור אחר הסביבה החברתית המשתנה בישראל כלפי מגדר ומיניות, וההשלכות שלה בעיצוב חוויות שונות של ילדים, נוער וצעירים עם זהויות מגדריות ומיניות מגוונות”, מסביר אבנר רוגל, סמנכ”ל ארגון הנוער הגאה, “גוף הידע המחקרי שנוצר על שתי המסגרות, החינוכית והצבאית, מאפשר לארגון לספק תמונת מצב ברורה ונחרצת למקבלי החלטות ולהתוות את הדרך אל עבר שינוי משמעותי. לצד שינויי מדיניות מסוימים שחלו בעקבות המחקרים במערכת החינוך ובצה”ל, צוות המכון הבין שהמלאכה עוד רבה, הן במסגרות בהן הוא פועל, דרך מחקרי-המשך המציגים תמורות לצד אתגרים, והן במסגרות נוספות שעדיין לא נחקרו ומהוות חלק משמעותי בחייהם של צעירים וצעירות מן הקהילה הגאה בישראל”.
החוקרים מסבירים כי מדגם גדול יכול גם לשקף פערים בין מוסדות שונים להשכלה גבוהה בישראל ולהדגים למשל את ההשפעה החיובית של תוכניות לימודים הכוללות התייחסות מכבדת על זהות מגדר ונטייה מינית על רווחת הסטודנטים או לחילופין את ההשפעה השלילית בשל היעדר תמיכה בפעילות גאה בקמפוס ובפרט באחוות הגאות.
“חשוב לנו גם לבטא סיפורים מתוך מכללות ואוניברסיטאות בכל רחבי הארץ, בדרום, בצפון ובמרכז, מתוך מוסדות שרוב הסגל והסטודנטים הוא יהודי-חילוני, ומתוך מוסדות שהרוב הוא יהודי-דתי או ערבי”, מסכם ד”ר גיא שילה חוקר מאוניברסיטת תל-אביב וחבר בצוות הבכיר של המכון, “בשביל זה כמובן אנחנו צריכים כמה שיותר משיבות ומשיבים שימלאו את השאלון ועד הסוף”.
להשתתפות במחקר מלאו את השאלון
