הפנזין (מגזין עצמאי) GenderTuck הוא פנזין אמנות ומגדר חודשי, שנוצר מתוך הצורך בבמה מרוכזת שמנגישה אמנות ויצירה מגדריים.
הפנזין נוצר כשיתוף פעולה של דייב יעקב ודנה ברכה, שני אמנים רב תחומיים שהתאגדו כדי להגיב יחד על תופעות ושאלות חברתיות שעוסקות בזהות.
הפנזין כולל איורים, קולאז’ים, עיבודי תמונות, טקסטים וצילומים שנוגעים בצורה ישירה בשאלות קשות של הגדרה עצמית. הייצוג שואף להיות רחב ככל הניתן ולבטא קשת רחבה של זהויות. חלק לא מבוטל מהיוצרים המשתתפים בו חלק מהקהילה הלהט”בית אך לא רק.
“המטרה היא להנגיש את שאלות הזהות האלו לכלל האוכלוסיה מתוך ההבנה שהעיסוק במגדר הוא אוניברסלי וכלל אנושי”, מסבירים היוצרים, “התפקידים והציפיות המגדריות שנכפו עלינו יצרו חברה שמתנהלת על אוטומט. קיימות תבניות מאוד ברורות שמסבירות לנו כיצד עלינו לדבר, להתנהג או להתלבש. אבל ההכתבה הזאת לא הוגנת ומצמצמת כל אפשרות לחקירה והתבוננות. וכאן GenderTuck נכנס לתמונה”.
אחת לחודש יתמקד הפנזין בנושא ספציפי, כאשר הנושא הראשון שנבחר הוא גוף. הנושא הטעון כל כך הזה פורק לגורמים. הוא נע מגינקומסטיה, הפרעות אכילה, פולחן גוף, האשמת קורבן, גוף ומיניות, ייצוג גוף בקולנוע וחותם בקולאז’ של גילה גולדשטיין ז”ל (שבימים אלו מציינים שנה לפטירתה), שגופה היה כלי נשק לכל דבר.
על השער מתנוססת ג’ואנה ראס, מלכת דראג צעירה ששוברת את מוסכמות הדראג “הקלאסי” בייצוג נשיות שונה ונטולת מסננים, והשער עצמו הוא הומאז’ לצילום של מלכת דראג בשם מילק מהתוכנית רופול דראג רייס. הפנזין כולו מגיב לתרבות פופלרית עם קריצה קטנה בפרשנות.
מאחורי הפרויקט עומדים דייב יעקב ודנה ברכה. דייב הוא אמן רב תחומי. הציג במעל לעשרים תערוכות קבוצתיות ותערוכת יחיד אחת. יזם פרויקטים חברתיים לאוכלוסיות מוחלשות, הוציא ספר אמן למרכז חקר אמנות השואה של יד ושם וייצג את ישראל בשנת 2016 ביריד ספרי הילדים העולמי בבולוניה. דנה ברכה היא אמנית רב תחומית ומאפרת. יזמה פרויקט ציבורי המפגיש בין אמנות ויצירה. בימי צילום מרוכזים יצרה מרחבים מאפשרים לא.נשים לבחון את עצמם דרך איפור ולעבור תהליכי השלמה והתבוננות.
מעבר לרצון להקים במה מרוכזת אחת ליצירה מגדרית, הפנזין מתעקש לחשוף יוצרים ויצירה ישראלית. “מעציב לדעת שבשנת 2018- אין ולו מגזין, אתר או פלטפורמה קבועה שמציגה אמנות להט”בית באופן רציף”, אומרים היוצרים, “עולות תערוכות /או אירועים נקודתיים – אך עשייה אומנותית שלמה שמתרחשת כאן, עוברת מתחת מבלי שיתנו עליה את הדעת. השאיפה היא לקיים שיח רציף ומאתגר על מגדר בכלים אומנותיים ולשם כך הפנזין כולו עולה בחינם לקריאה חופשית ברשת. כך שכל אחת ואחד ללא תלות בשיקולים גיאוגרפיים או תקציביים יוכלו לקחת חלק ולהתבונן”.
