"לא להיות כבולים לחוקי הדת הנוקשים"

שיר הפרידה של סאלח אל כוויתי "אח'ד'והו מיני וראח (התפתה לה וממני הלך) מספר על התגברותה של אישה מאוהבת על עזיבתו של הגבר אותו אהבה.

סרטון המחול של הכוריאוגרף והרקדן דור אלדר, שנוצר בעקבות השיר, מציג פרשנות שונה לשיר המתייחסת לצד אחר של אהבה שלא ממומשת ולמאבק האינסופי בחוקיה הנוקשים של הדת, כל דת, ואת הניסיון להשתחרר מהם.

"מהפעם הראשונה ששמעתי את השיר המקסים הזה של דודו טסה והכוויתים, ידעתי שאני רוצה לעשות קליפ מחול לשיר הזה", מסביר אלדר, "רצתי עם המחשבה על זה במשך הרבה זמן עד שאמרתי לעצמי שאני חייב לעשות את זה. תוך כדי תהליך העבודה על הקליפ, עלה הרעיון לעשות מזה ממש סיפור עם מסר. ראיתי בראש את החיג׳בים וההסרה שלהם והבנתי שאני רוצה שיהיה לזה מסר ברור ולא סתם ריקוד, אז קראתי לחברה טובה שלי, לירון כרקוקלי, שלומדת בימוי וביקשתי ממנה שתביים לי את סצנות המשחק שקיימות הרבה בקליפ.

ביום הצילום עצמו, היינו אמורים לצלם באיזה בר ביפו שהבריז לנו ברגע האחרון. החלטתי שלא משנה מה, את הקליפ הזה אני מצלם היום. רוקדים בו הרקדנים הכי עסוקים בארץ ולא הייתי מסוגל לנסות לתאם בין כולם שוב, אז פשוט התחלנו ללכת עם כל הציוד, וחיפשנו מקומות שנוכל לצלם בהם. זה היה כרוך בהרבה ענייני לוגיסטיקה והזזה של תיירים שמצלמים אותנו ונכנסים לפריים של המצלמה כל הזמן. עם כל הלחץ שהייתי בו, אני לא מתחרט לרגע שהבר הבריז לנו ברגע האחרון, הרי יפו כל כך יפה, אז למה לא להשתמש בה?"

צפו בקליפ המלא:

והתגובות?
"התגובות כבר הגיעו כל כך רחוק ונראה שאנשים מאוד הצליחו להתחבר, אנשים מכל הגילאים, החל מתלמידים שלי בכיתה ג׳ ועד החברות של אמא של חברה שלי, הרגשתי שזה נוגע לכולם. היו גם תגובות בודדות מצד ערבים שחשבו שיש כאן איזושהי ביקורת על העולם הערבי/מוסלמי, אני מבין שזה בהחלט יכול להטעות אבל הביקורת כאן היא על העולם הדתי/קיצוני ככלל".

הקליפ, שיצא בסמוך לאירועי הגאווה, קיבל מיד פרשנות נוספת. "לא תכננתי שזה יצא כל כך קרוב למצעד הגאווה", מסביר אלדר, "הקליפ היה אמור לצאת חודש לפני ודברים התעכבו אז כולם מאוד קישרו את זה למצעד הגאווה, ואני יכול להבין למה. המסר העיקרי שרציתי להעביר הוא מסר של חופש וליברליות, לא להיות כבולים לחוקי הדת הנוקשים (לאו דווקא מוסלמים, אלא כל דת קיצונית שהיא), אבל מעבר לזה יש עוד מסרים שלא ניתן להסביר אותם, וכל אחד יכול לקחת את זה למקום שלו, הרי אין מסר אחד ברור"

צילום: מיקי ירון | עריכה: אסף יוסופוב | בימוי: לירון כרקוקלי
רקדנים: רום סכר, רותם מור, מעיין טרביש, אמילי מגנאג׳י, רז סולומון, אריאל יזאקוביץ׳, שחר דולינסקי, דור אלדר