כנס המכונים האזרחיים של חיל חינוך שהתקיים בשבוע שעבר נשא בשורה דרמטית עבור חיילי וחיילות צה”ל המזהים את עצמם עם הקהילה הגאה. הכנס עסק בהוראה החדשה מבית ראש אכ”א, שלמעשה קוצצת את כנפיהם של ארגונים העוסקים בשינוי חברתי ומגבילה את יכולת הפעולה החינוכית שלהם בצה”ל. קשה שלא לחוש תחושה חמוצה על בחירתו של צה”ל להשאיר מחוץ לגדר דווקא את הארגונים שעל שיתוף הפעולה איתם הוא סופג ביקורת חריפה מזרמים שמרניים וקיצוניים. זו אינה החלטה אקראית, אלא בחירה טקטית שמריחה מפחד מביקורת המופנית כלפי צה”ל בשל שילוב תכנים קריטיים אלו. בבחירה העגומה הזו, בוחר צה”ל להפקיר את חייליו הלהט”בים לבד במערכה, ולהשאירם ללא גיבוי והגנה מערכתיים.
חוש”ן, ארגון החינוך וההסברה של הקהילה הגאה, פועל כבר 15 שנים במוסדות שונים וצה”ל ביניהם, כדי להגביר סובלנות כלפי הקהילה הגאה וליצר מרחב בטוח ומענה רגיש ללהט”בים באמצעות חינוך והכשרות אנשי מקצוע. לאורך השנים פועל חוש”ן ביחידות צבאיות רבות בכל רחבי הארץ ובמקביל מקיים שיתוף פעולה אמיץ עם כוחות הבטחון, לרבות מג”ב. בעקבות ההנחיות החדשות, חוש”ן כמו גם ארגונים נוספים העוסקים בחינוך ושינוי חברתי, מוצאים עצמם מודרים לחלוטין מהמרחב החינוכי של צה”ל, ומוגבלים למפגש ושיח עם חיילים בדרגת סרן ומעלה, מיעוט קטן מקרב כלל חיילי צה”ל ואפילו מקרב המפקדים. זאת לעומת מכונים שאינם מעוררי מחלוקת, כמו מוזיאונים חינוכיים למשל, שיכולים להמשיך לקיים את שיתוף הפעולה שלהם עם צה”ל באופן כמעט מלא.
ההחלטה מפתיעה במיוחד ביחס לזה שצה”ל, שמפעיל חיל שלם העוסק בחינוך בלבד, רואה עצמו כגוף חינוכי לכל דבר וענין, עוד מימי בן-גוריון. ככזה, מובן מאליו שישתמש בעזרתם של מומחי תוכן ומכונים מקצועיים מתחומים שונים.
בשנים האחרונות עובר צה”ל מהפך של ממש ביחסו לקהילה הגאה ובטיפול בסוגיות הקשורות למגדר באופן כללי, בהובלת יחידת היוהל”ם (יועצת הרמטכ”ל לענייני מגדר). הוא נחשב לצבא דגל לשילובם של חיילים טרנסג’נדרים וצבאות בעולם מגיעים ללמוד מאיתנו נושא זה. יחד עם זאת, המציאות בשטח מעידה על להט”בופוביה חריפה בצבא. לפי מחקר שערך מכון מגנוס הירשפלד של ארגון הנוער הגאה בשנת 2017, 95% מהחיילים והחיילות הגאים העידו כי נתקלו בהערות להט”בפוביות לפחות פעם אחת במהלך שירותם. מחצית מהם דיווחו שהערות אלו מופנות כלפיהם בתדירות גבוהה מאוד וכשליש ציינו שהם שומעים הערות אלו ממפקדים לעיתים קרובות. 44% הוטרדו מילולית, ו51% הוטרדו מינית במהלך שירותם.
טיפול בתמונת המצב החריפה הזו דורש מצה”ל לקבל החלטה לא פופולרית, לקחת אחריות ולטפל במצב ע”י עבודה חינוכית מקיפה ומעמיקה עם חיילים ומפקדים, החל מהדרגים הזוטרים ביותר, כתוכן הכרחי בקורסי היסוד
ידוע גם שצעירים ובני נוער להט”בים, ובפרט אלו המשתייכים לקהילה הטרנסג’נדרית, חשופים יותר להתנהגויות סיכוניות כגון התמכרות לסמים ואלכוהול, דכאון ואובדנות. כך למשל 41% מהאנשים הטרנסג’נדים ביצעו ניסיון אובדנות לפחות פעם אחת במהלך חייהם. נתונים אלו קשורים באופן ישיר לאי קבלת החברה אותם, ולהתנהגות בריונית ואלימה כלפיהם.
טיפול בתמונת המצב החריפה הזו דורש מצה”ל לקבל החלטה לא פופולרית, לקחת אחריות ולטפל במצב ע”י עבודה חינוכית מקיפה ומעמיקה עם חיילים ומפקדים, החל מהדרגים הזוטרים ביותר, כתוכן הכרחי בקורסי היסוד. זוהי הדרך היחידה לייצר שינוי בנורמות ההתנהגות של חיילות וחיילים ולייצר מרחב בטוח ללהט”בים בבסיסים והיחידות השונות. מפקדי צה”ל הנגועים בעצמם בעמדות שליליות ולא מקבלים כל הכשרה בנושא, אינם כשירים להובלת תהליך חינוך כזה בכוחות עצמם וללא הדרכה מקצועית. ההחלטה האם לעסוק בתוכן הנתפס מורכב אינה יכולה להיות נתונה להחלטתם האישית. בהוצאת ארגון כמו חוש”ן מחוץ לתחום, צה”ל מפקיר את מפקדיו חסרי כלים ואת חיילים חשופים לפגיעה מתמשכת.
כגוף המצפה מחייליו “להקדיש את כל כוחותיהם ואף להקריב את חייהם” כפי שנשבעים בטקס ההשבעה, אנו מצפים מצה”ל לקחת אחריות מלאה על חייליו הלהט”בים ולדאוג בכל כוחו לשמירה על בטחונם וכבודם, ולא כמס שפתיים, אלא ע”י עבודה חינוכית עיקשת ובלתי מתפשרת.
