חברה בוועד המנהל של הבית הפתוח ושותפה בפרוייקט החינוך ע”ש שירה בנקי ז”ל
צילום: עמותת שלומית
עם מי היית יושבת לדרינק, איזה ואיפה?
כמו פשוטה אני אלך על ערק לימונים, הקבוע שלי מימי כנערה ועד ימינו. אם אני חייבת לבחור מישהו אחד זה כנראה יהיה אנטק צוקרמן, ממנהיגי מרד גטו וורשה. פעולת המרד שלהם במציאות בלתי אפשרית מהווה השראה עבורי בכל אספקט בחיי. אני חושבת שנשב בווידאו, הבר הגאה היחיד בירושלים, שמעצם היותו מהווה מרד במציאות החיים כאן בעיר.
מה לדעתך הקשר בין גאווה לפמיניזם?
להבנתי, לא ניתן לנתק בין שני המושגים. בסופו של דבר המאבק הוא אותו מאבק- לשוויון ביחסי הכוחות, ליכולת להרגיש בטוחות במרחב הציבורי ולחיות חיי שלווה ושלום. העולם דאג שנחשוב שגם הנשים וגם קהילת הלהט”ב הם בעצם פחות ועל כן מגיע להן פחות. עם כל שלב של המאבק הפמיניסטי והגאה אנחנו חושפות את השקר הזה. נדבך אחרי נדבך עד שנחשף אנחנו- יפות, מוכשרות וחזקות שיכולות לעשות הכל.
מה הייתה נקודת המפנה בחייך שממנה התחלת לפעול למען הקהילה הגאה?
האמת שאני די טרייה בנושא ושעד הדקירה בשנה שעברה לא רק שלא פעלתי למען הקהילה, גם לא ממש הבנתי למה היא נחוצה. הורי גידלו אותי על ברכיי ההומניזם, כשיצאתי בפניהם מהארון זה לא שינה שום דבר וכך גדלתי. למען מטרה זו פעלתי רבות בפעילותי כמדריכה, מנחה ומחנכת. אך באופן ספציפי לטובת הקהילה התחלתי לפעול, כאמור, עם הדקירה במצעד שנה שעברה. זו התרחשה כמה מטרים לפניי והייתה אירוע שזעזע את עולמי. לא האמנתי כיצד תתכן שנאה יוקדת כמו זו. ברגע הזה הבנתי שלזהות שלי יש תפקיד בשינוי שאני רוצה לראות בעולם. הבנתי שמגיע לנו הרבה יותר.
באיזה אירוע או פעולה שלקחת בה חלק את הכי מתגאה?
אני קודם כל אשת חינוך. זה הדבר שאני הכי טובה בו והכי אוהבת לעשות. אני גאה בכל החניכים והתלמידים שלי, גאה בשינוי שעברנו יחד- כל אחד ואחת מהנערים והנערות שפגשתי. כשאני מסיימת שיעור ועל אף הצלצול התלמידים שלי נשארים לשבת בעיניים נוצצות- אז אני גאה הכי הרבה. אני גם מעבירה סדנאות גראפיטי לנוער שעוסקות בביטוי דרך האומנות המדהימה הזו. גם בסדנאות הללו אני מאד גאה.
מה את אוהבת לעשות בשבת בבוקר?
לקום לאט, לאט. כסטודנטית לתואר שני, מורה לתנ”ך, מנחה בארגון ‘גשר’ וחברה בוועד המנהל של הבית הפתוח- במהלך השבוע אני לא מוצאת הרבה שעות שינה. על כן שבת מוקדשת למנוחה, שינה והימרחות כללית במיטה.
לאן אנחנו צועדות? איפה את רואה את הנשים בקהילה בעוד 5 שנים?
אני באמת מאמינה שאנחנו מתקדמות עם כל יום שעובר. עדיין יש הרבה חושך להילחם בו אבל אנחנו בהחלט בכיוון הנכון. יותר ויותר אנשים מבינים שאין שום הבדל בין להט”בים להטרוסקסואלים ומכן שלא הגיוני שיהיו הבדלים בזכויות או באפשרויות. בעבודתי עם בני הנוער אני רואה שגדל פה דור אחר לגמרי, דור שראה על מסך הטלוויזיה שלו הרבה דמיות גאות, דור שפוגש דרך האינטרנט צורות מחייה מגוונות- ‘הנוער הוא הסיכוי הנצחי לאושר של האנושות’ והם התקווה שלי לעתיד.
מהו העיקרון הכי חשוב לך בחיים?
אין דבר העומד בפני הרצון. גם לעצמי וגם לתלמידי אני מתעקשת להזכיר זאת שוב ושוב- הבחירה תמיד בידיים שלנו, הגורל יתעצב לפני המעשים שלנו. אנחנו צריכים לזכור זאת. יש לנו אחריות גדולה מאד על המציאות בה אנחנו חיים ועם כוח גדול באה אחריות גדולה.
מה מחזק אותך?
האנשים האהובים עליי- מקור ההשראה והכוחות שלי.
