Red & Green | Kurtis Garbutt | CC BY 2.0
הסכם ממון הוא בעצם חוק פרטי הקיים בין הצדדים, הבא לקבוע את ההסדרים הכלכליים והרכושיים, ולא רק, במקרה של פרידה. ההסכם נותן לזוג אפשרות לבנות מערכת חוקים וכללים פרטית שתחול על יחסי הממון שלהם ותקל, ככל שההסכם מקיף ויסודי מספיק, על הפירוד אם יקרה.
מבחינה היסטורית, החלו בקיום הסכמי ממון בין בני זוג ממין שונה על מנת להימנע מהלכת השיתוף, שקבעה חלוקת רכוש “חצי חצי” במקרה של פירוד.
הסכם הממון, לרבות שינויים שיתבצעו בו, חייבים להיות בכתב, ורצוי לבקש מבית המשפט לענייני משפחה (אשר לו הסמכות גם על סכסוכים בין בני/בנות זוג מאותו המין) לאשר את ההסכם, כך שיקבל תוקף של פסק דין ויהיה ניתן, במקרה הצורך, לאכפו כפסק דין בכלי ההוצאה לפועל השונים.
יחד עם זאת- אישור בבית המשפט לענייני משפחה איננו תנאי סף לתקפותו של ההסכם – אלא נעשה למען הסדר הטוב וכדי “לחסוך” הליך משפטי של בקשת צו לאכיפת הסכם, במקרה הצורך.
חשוב מאוד לחשוב על הסכם ממון בעיקר כאשר “עוברים שלב” בחיי הזוגיות, כגון במעבר למגורים משותפים, רצון להרחיב את המשפחה אצל זוגות גברים באמצעות הורות משותפת או פונדקאות, ואצל זוגות נשים באמצעות הורות משותפת או תרומת זרע ואפילו בתוספת חיית מחמד למשפחה- שגם על כך היו ריבים לא פעם.
גם לאחר שנים רבות של זוגיות, בשינויים פיננסיים ורכושיים משמעותיים, אחרי שכבר היה הסכם בעבר, יש מקרים שצריך לרענן את ההסכם.
הסכם ניתן לערוך אצל עורך דין, רצוי אחד שמכיר ועוסק בענייני משפחה, מעמד אישי, בקיא בתחומי הירושה – ובמקרה של הסכם אצל זוגות מתוך הקהילה – מי שמכיר/ה את הקהילה על הדברים והפרטים הייחודיים בדינים של קהילת הלהט”ב, כמו במקרים בהם יש ליצור, בהמשך, הרמוניה בין הסכמי הורות משותפת, סידורי משמורת וכדומה.
אמנם בתי המשפט, עם חלוף הזמן והניסיון, מכירים יותר ויותר זוגות מאותו המין, אך דווקא משום ממדובר בצורת חיים פחות נפוצה- חשוב פי כמה וכמה, חרף חוסר הנעימות הכרוכה בכך, להסדיר את היחסים בין בני/בנות הזוג, ולחדש את ההסכם מעת לעת בתקופות של שינויים או תוספות משמעותיות לזוגיות.
עניינים שחשוב מאוד לכלול בהסכם הממון:
1. התייחסות לדירות מגורים ו/או להשקעה של מי מבני/בנות הזוג לפני ובמהלך הזוגיות. רישום נפרד איננו מספיק.
2. התייחסות לרכוש שנרכש במשותף או בנפרד והוכנס לבית הזוג.
3. רכבים שנרכשו ונמצאים בשימוש מי מבני/בנות זוג במשותף ו/או בנפרד.
4. מתנה שהתקבלו ממשפחת בן/בת הזוג – אם נכס התקבל במתנה ונעשה בו שימוש משותף (למשל במקרה שאחד מהורי הזוג נתן דירה במתנה, והזוג מתגורר בה) וגם אם לא.
5. נכס/ים מלפני הזוגיות ומה שעושים איתם.
6. זכויות סוציאליות- שנצברו ויצברו במהלך החיים המשותפים, כולל זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה ופיטורין, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות.
7. עסק- גם אם העסק נוהל רק בידי אחד מבני/ות הזוג.
8. דברים אחרים, שונים וייחודים, לפי הזוג הספציפי.
הסכם כזה יהיה תקף במקרה של פירוד ומטרתו של הסכם טוב הוא לתת צפיות (יכולת לקבוע את התרחישים בעתיד) וודאות, ולחסוך לצדדים כאבי ראש ולב ועגמת נפש מיותרים.
הכותב הוא עו”ד בעל משרד המתמחה בדיני קהילת הלהט”ב, יועץ חקיקה, מנהל המחלקה המשפטית ויו”ר ועדת הביקורת של האגודה לשמירת זכויות הפרט לשעבר.
