מה לא אמרו על הנוער של היום – שהם לא קוראים ספרים, שהם מכורים למסכים ושאין להם סבלנות לטקסט ארוך יותר מ-120 תווים. אך בשנים האחרונות ספרות הנוער צוברת תאוצה, ובתוכה גם ספרות הנוער הלהט”בית, שהופכת לז’אנר פופולרי ומבוקש בקרב צעירים וצעירות מהקהילה וגם בקרב הקהל הרחב.
“בעשור האחרון הספרות הלהט”בית בעולם משגשגת עם נתונים מכירתיים מטורפים”, מסבירה שירן ברי, סוקרת ספרות גאה ומנהלת מועדון קריאה של ספרות גאה לנוער וצעירים, “השוק חימש את הכנסותיו בזירת הספרות הלהט”בית ובאופן ספציפי בספרות הנוער”.
שני ספרים שיצאו בשנים האחרונות והפכו לרבי מכר, ממחישים את המהפכה שעוברת ספרות הנוער הלהט”בית בעולם. הראשון הוא סדרת הרומנים הגרפים “עוצר נשימה” מאת אליס אוזמן, סדרת ספרים חוצת גילאים שמתאימה לנוער צעיר, לנוער בוגר ולבוגרים. הספר עובד על ידי נטפליקס לסדרה שהפכה להצלחה עולמית. השני הוא הספר “שניהם מתים בסוף” מאת אדם סילברה. הספר עצמו יצא בשנת 2018 וחזר לתודעה השנה באמצעות הטיקטוק שהחזיר אותו לראש רשימת רבי המכר. רב המכר הזה התפוצץ בצורה כ”כ קיצונית שהיום הוא מוזכר בכל מאמר העוסק בספרות להט”בית.
עם רבי מכר עולמיים ספרות הנוער הלהט”בית תופסת מקום נכבד בתרבות העולמית, וההצלחה מחלחלת לאט לאט גם להוצאות לאור בישראל.
“סדרת הספרים “עוצר נשימה” היא ייחודית באופן בו היא עוסקת בסוגיות להט”ביות ובסוגיות אנושיות של התבגרות בצורה מאד עדינה, קלילה וזהירה, המנגישה לנוער תכנים שעשויים לפעמים להיות מאד מורכבים”, מסבירה ברי, “הספרים זכו להשקעה שיווקית מאד גדולה ע”י ההוצאה לאור בישראל, שהוכיחה את עצמה בצורה יוצאת דופן וההצלחה של הספרים בארץ הייתה כבירה. לעומת זאת, הספר “שניהם מתים בסוף” יצא גם הוא בארץ בעברית, אבל ההוצאה לא השקיעה בפרסום ובשיווק כמעט בכלל, בעוד שהם משקיעים לא מעט כסף בשיווק ופרסום כל שאר רבי המכר השמרניים שידוע שהם יצליחו”.
מה מונע מההוצאות להשקיע בשיווק של ספר להט”בי?
“ישראל היא זירה יותר מורכבת כי היא יותר שמרנית והוצאות לפעמים חוששות להוציא לאור ספרות נוער להט”בית, וגם כשהן מוציאות ספר כזה, ברוב המקרים הן לא עושות מאמץ כדי שהספרים יגיעו לקוראים. בספרות לבוגרים יש דווקא לא מעט ספרי מקור בעברית, אך עדיין כולם זהירים סביב הנוער. אבל בשנתיים האחרונות הדרישה מהדהדת בצורה שלא ניתן להתעלם ממנה יותר”.
מה גורם להוצאות הספרים בעברית לשנות כיוון?
“זה מתחיל מזה שהן רואות את נתוני המכירות בארה”ב, ממשיך עם התנועה הערה בנושא ברשתות החברתיות, ומסתיים בדרישה של בני הנוער והביקוש לספרים האלו. וזה ביקוש שהן לא יכולות להתעלם ממנו”.
מועדון קריאה באינסטגרם
הרומן של ברי עם ספרות נוער גאה החל בסוף שנות העשרים לחייה.
“נחשפתי לראשונה לספרות נוער גאה כשהייתי קרוב לגיל 30”, היא מספרת, “קראתי את הספרים באנגלית כי אלו היו הספרים בהם נתקלתי, וזה היה מהפכני מבחינתי ומבחינת מה שזה נתן לי. בתור נערה לא נתקלתי בספרות להט”בית ושכן נתקלתי זה היה מאד משמעותי עבורי. אני יודעת בתור בוגרת כמה זה היה משמעותי עבורי, ואני רק יכולה לדמיין כמה זה משמעותי עבור בני נוער.
ניסיתי להבין האם כל הספרים שאני קוראת ואוהבת קיימים בעברית והבנתי שלא. מעטים מאד היו בעברית. החלטתי שאני רוצה לעשות עם זה מה שאני יכולה כדי לקדם את הספרות הלהט”בית לנוער בישראל. ללחוץ על הוצאות שיתרגמו ספרים, להכיר לקוראים את הספרים הללו ולעודד דרישה וביקוש כי יש קהל יעד מאד גדול ומגיע שגם לו יהיו את הייצוגים האלה בספרות”.
שירן גייסה את הכשרונות שלה כמעצבת גרפית ופתחה עמוד אינסטגרם בו היא ממליצה לנוער על ספרים להט”בים.
“גיליתי שיש זירה באינסטגרם העוסקת בספרים, וזו זירה מאד עשירה ורוויה בעולם. מכיוון שאני יודעת לצלם, לכתוב ולעצב, פתחתי עמוד אינסטגרם שמציג המלצות על ספרות גאה לנוער בעברית ובאנגלית. בנוסף פתחתי גם מועדון קריאה לספרות גאה לנוער וצעירים. בכל חודש אנו מחליטים על ספר אותו המשתתפים במועדון הקריאה יקראו, ובהמשך אנחנו עורכים מפגש הנערך בדיון לייב באינסטגרם והקוראים מצטרפים ושואלים שאלות”.
האם את מרגישה שהפעילות שלך מובילה לשינוי?
“אני מנסה לייצר שינוי ואני מאמינה שהפעילות שלי היא דחיפה קטנה נוספת בתוך גל של שינוי. כשפתחתי את העמוד היו בערך 5 ספרים גאים מתורגמים לנוער, 3 רומנים גרפים ועוד 6 ספרים של ספרות מקור לנוער, והיום, שנתיים אחרי, יש 18 ספרים שכבר תורגמו, 9 ספרי מקור, 8 רומנים גרפים ועוד 14 ספרים שעתידים לצאת במהלך השנה ושנה הבאה. אז השינוי הוא אמיתי והוא קורה”.
האם עיבוד ספר לסדרה בנטפליקס תורם להצלחה?
“המדיה בעצמה דוחפת – נוער מחפש את הייצוגים האלה, שבנטפליקס הם קיימים בשפע, אבל הם גם קיימים בטיקטוק, ובמוזיקה, ובכל מקום, ועולם הספרות מאפשר להם את זה גם”.
אנשים דורשים לראות את עצמם גם בספרות
ביום חמישי הקרוב בכנס הפנקס לספרות גאה, הנערך בשיתוף בית אריאלה ויתקיים בבית ציוני אמריקה, תרצה ברי על ספרות נוער גאה, על ההצלחה שלה בשנים האחרונות בארץ ובעולם ומה ההצלחה אומרת על קהל היעד של הספרות הזו.
האם לדעתך הנוער הלהט”בי מצליח לשנות ולהשפיע על המיינסטרים?
“אני חושבת שהנוער הלהט”בי לא בהכרח זה שמשפיע על המיינסטרים, המינסטרים משתנה מעצמו כי מאזני הכוחות משתנים. הדרישה לגיוון חברתי היא בכל מקום ובכל זירה, כלכלית, חברתית ומקצועית. אנשים דורשים לראות את עצמם. הם רוצים לנכס את הסיפורים של עצמם. הוצאות הספרים מבינות את זה ויודעות שלשם העולם הולך. בארץ זה מתקדם בקצב איטי יותר אבל העולם חשוף בפנינו, ואפשר לומר אפילו פרוץ בפנינו. ילדים ונוער בישראל רואים את ההיצע העצום שמוצע לבני הנוער בעולם, והם דורשים את אותו ההיצע גם כאן בישראל”.
“הביקוש לספרות להט”בית לא מגיע רק מנוער להט”ב”, היא מסכמת, “יש הרבה בני נוער שזה העולם שהם רואים ואלו החיים שהם גדלים אליהם ואותם הם רוצים לחיות, והם רוצים לראות את העולם הזה גם בספרות. הם צריכים מודלים לחיקוי ודמויות להזדהות איתן ולראות את עצמם בהן. הם דורשים את זה והם מקבלים את זה, ולשם העולם הולך”.
