זכויות הקהילה הגאה לא נמצאות בראש מעייניהן של המפלגות המרכיבות את הקואליציה, הנציגים הלהט”בים במפלגות הגדולות לא לוקחים חלק במאבקי הקהילה, ואפילו בג”צ מתחיל לאותת שיש גבול לכמה שהוא יכול לבוא לקראתנו ומעדיף שהכנסת תתחיל לפעול ולהגדיר בחוק את הדרישות השונות.
האם זה הזמן לעשות מעשה? חברי קבוצת אבוקדו חושבים שכן.
מאז שהודיעו אמרי קלמן וענת ניר על כוונתם לרוץ לראשות מפלגת מרצ לפני כשבועיים, הגרעין של ההתארגנות הלהט”בית ממשיך וגדל, ועוד ועוד אנשים מצטרפים להתארגנות ששמה לה למטרה להשתלט על מפלגת מרצ במטרה לבחור את חברי הועידה שלה ולשנות את פניה של המפלגה.
“החלטתי לצאת מהארון”, אומרת ל- WDG מאיה ארבל, פעילה חברתית שהודיעה כי היא מצטרפת להתארגנות המבקשת לתפוס את ראשות המפלגה, “בשנתיים האחרונות אני עושה מתוך חיפוש אחר שייכות, מצאתי זהות, זכיתי בפריוולגיות והכרתי שותפות איתן זכיתי להפוך בכול מה שמרכיב את חיינו, המשגתי לעצמי את העכבות ויחסי הכוחות שמגדירים איך החיים שלי ושל כל מי שאני מכירה נראים. בתוך הקהילה הזאת שמצאתי לעצמי הבנתי פוטנציאל ופריזמה דרכה אפשר להגיע לשינוי אמיתי, אז היום אני אומרת שאני יוצאת מהארון ורצה להנהגת מרצ, מרצ מעולם לא הייתה הבית הפוליטי שלי למרות שעל פניו היא הבחירה הטבעית. מרצ לא מתפקדת הרבה זמן כגוף שמוביל ומשפיע על איכות חיי, ולא שאני לא מזדהה עם עיקרי המצע כמו שאני עדיין מקוששת זכויות שאחותי ובטח אחי מקבלים בטבעיות.
אני מרגישה שהציבור הלהט”בי מוכן לעבור פוליטיזציה ויש לנו שפה חדשה כדי לשנות את מה שקורה פה ואיך שאנחנו חיים פה. הבחירה האינטואיטיבית שלי היא לעשות את זה ביחד עם חברים שלי, שותפות שלי, שמאמינים בסט ערכים דומה לשלי ולא לעשות את זה לבד כדי לא להיתקע במנגנון ישן ושוחק. אנחנו לא באות לשנות את המציאות אנחנו השינוי במציאות. נוצרה הזדמנות בתוך הפוליטיקה המפלגתית להביא את המסרים שלנו ואת הפעולות שלנו לכנסת ולקחת אחריות. בשנתיים האחרונות לקחתי אחריות בתחום החינוכי והחברתי ומתוך התובנות שלי הבנתי שאם אני באמת רוצה לחיות או לשנות את סביבת החיים שלי ושל החברות שלי אני מוכרחה לעשות מעשה בקנה מידה רחב יותר”.
מצטרפת נוספת לאבוקדו היא לנה טוראל, בת 40, גרה בכרכור, חיה עם זוגתה עפרי בן נון וביחד מגדלות את אדם ואיתמר, תאומים בני 3.
“תמיד הייתי פוליטית”, מסבירה טוראל, “החיים שאני חיה הם פוליטיים – אישה, לסבית, שמאלנית, אמא לבנים לא נימולים, מאומצת… מרצ לא הבית הפוליטי שלי כבר הרבה שנים, מצאתי את עצמי שמאלה משם, הרגשתי שהא.נשים שם כבר לא מייצגים אותי, אבל הבית בסופו של דבר, הוא איפה שגדלנו ובעיקר – המקום שבו הכי נוח לנו להיות אמיתיים ולקבל משם את הכוח לשנות ולהשפיע.
את כל זה מצאתי ב״אבוקדו״. אני נרגשת מאוד לקחת חלק בקבוצה מעוררת ההשראה הזו. אני מאמינה שכולנו פוליטיים, כל אחד בדרך שלו ובנושא שחשוב לו. אני כל הזמן מנסה להשפיע ולשנות – במעגל הקרוב אלי וגם הרחוק יותר והחלטתי שזה לא מספיק. הרצון לשינוי בוער בתוכי ומרגיש לי אקוטי יותר מתמיד. זה הזמן לאחד את מניפת הנושאים תחת מטריה אחת שיוויונית ופמיניסטית ולייצר שינוי גדול יותר, ביחד, שינוי שאני שמחה וגאה לקחת בו חלק. יש לי מן תחושה פנימית כזאת שבכל מקרה הייתימגיעה למקום הזה בזמן הזה. אולי בגלל זה, זה מרגיש לי כל כך נכון”.
הנהגה צומחת מתוך קבוצה ונבחרת על ידי חברות הקבוצה
המטרה היא ברורה – חברי אבוקדו לא רוצים להיות חלק ממרצ, הם רוצים להשפיע עליה ולהפוך אותה למשהו שונה, וגם יש להם שם חדש, שמזכיר את המפלגה הקיימת אבל כבר קורץ ומרמז על הדרך החדשה אליה הם מתכוונים להוביל אותה – ארצ.
“מרצ כיום היא מפלגה המייצגת ציבור מצומצם ומתנהלת באופוזיציה”, מסבירה ענת ניר, “יש כמובן פעילים ופעילות מהמפלגה שאנחנו רואים כשותפים שלנו, בוודאי. אך בכלליות, מרצ קטנה, מסוגרת, עתידה והדרך שלה אינם ברורים, יש מחנות וכוחנות פנימית וההצעה שלנו היא לרענן אותה, לחדש, להביא עשייה שהיא אחרת, להביא נציגות יותר מגוונת. לא ברמת הסלוגן, אלא ברמת המעשה בפועל. אנחנו מבקשות לקחת את המפלגה הזו, ובכבוד הראוי לה ועם הבסיס האדיאולוגי והרעיוני שלה, לשנות אותה, לעדכן אותה ולרענן אותה, להכליל בה יותר קולות, להגדיל אותה ולהביא אותה בפורמט החדש שלה, לקואליציה וכך לתפוס מקום בניווט דרכה של החברה שלנו”.
האם זה אפשרי?
שיטת הבחירות במרצ היא שיטה של ועידה ולא פריימריז. כלומר אנשים שמצטרפים למפלגה רשאים להצביע לנציגים בועידה והועידה היא זו שבוחרת את היו”ר ואת חברי הכנסת.
את ועידת מרצ מרכיבים 1,000 אנשים מרחבי הארץ שרובם לא נבחר בבחירות דמוקרטיות. יש כ-150 נציגים שממונים מתוקף תפקידם (חברי מועצות, ח”כים וח”כים לשעבר, נציגים בהסתדרות ועוד), כ-90 חברי ועידה מהמגזר הערבי ועוד כ-150 מהתנועה הקיבוצית. בנוסף ישנם סניפים ברחבי הארץ שאין בהם בחירות לוועידה כי אין מספיק מועמדים ובדרך כלל יש גם דילים בין המחנות הגדולים במרצ, ויש מספר מועט של ישובים בהם יש בחירות לוועידה, כמו תל אביב למשל, מתוכה נבחרים על ידי המתפקדים בתל אביב כ-150 נציגים. 1,000 חברי הועידה הם אלה שמצביעים בפריימריז לראשות המפלגה ולרשימה לכנסת.
ב-2.7 אמורה הועדה לקיים הצבעה על שיטת הבחירות למפלגה, כאשר האופציות הן שימור השיטה הנוכחית של הועידה או לחלופין פריימריז בהם כל מי שמתפקד עד תאריך מסוים יכול להצביע או פריימריז פתוחים בהם כל מי שמצטרף עד יום הבחירות בסכום סמלי זכאי להצביע.
הרצון של גרעין אבוקדו הוא לעודד את חברות וחברי מרצ להיות יותר מעורבים ולקחת חלק פעיל בעיצוב הנהגת המפלגה, הנהגה שתשנה מהותית, לא את האני מאמין של המפלגה, אלא את ההתנהלות שלה.
“אנחנו חלק מקבוצה גדולה ומתרחבת של אנשים שהחליטו להצטרף”, מסבירה ארבל, “אנחנו מזהים את המאבקים הפנים מפלגתיים כבעיה עמוקה שמסיטה את האנרגיות מקידום הטוב המשותף לקידום מעמד וכוח אישיים. אנחנו רוצים להיות שותפים בקבוצה שלא שמה את מרכז תשומת הלב על מי יהיה היו״ר אלא על מה הם הערכים המחברים בינינו. אנחנו מאמינים שהנהגה צומחת מתוך קבוצה ונבחרת על ידי חברות הקבוצה. אנחנו רואים אפשרויות מגוונות ושיטות חדשות להוביל, בשותפות ובשקיפות. אנחנו מאמינות באנשים שיבחרו באפשרות הטובה ביותר לדעתם”.
הזמן דוחק לחברי גרעין אבוקדו, שמבקשים לייצר מפקד גדול ככל האפשר על מנת לשנות את פני המפלגה.
“עד ה-26.6 אפשר להצטרף ולקחת חלק במהלך, שלמרות שהוא מובל על ידי אקטיביסטיות מהקהילה הגאה, הוא לא ללהט”בים בלבד”, מסבירה ארבל ,”אנחנו רוצות לאפשר לכמה שיותר שותפות ושותפים להצטרף אלינו ולייצר יחד את השינוי שאנחנו רוצות לראות. המטרה היא להפוך את מרצ לארצ, מפלגה של 17 מנדטים שתייצג חלקים רחבים יותר באוכלוסייה שהיום לא מרגישים שייכים אליה. שנתחיל לדבר גם עם אנשים שהם לא הקהל המיידי שלנו, מזרחים, ערביות, חרדיות ודתיים. אנחנו רוצים להכיל את הקונפליקטים בינינו ולא להתעלם מהם. אנחנו מרגישים שצדקנות ואופוזיציה הם לא ערכים שהיינו רוצים לקדם, אנחנו רוצים לפעול בפרקסיס ולא בפוסטים בפייסבוק. אנחנו רוצות לחוקק חוקים ולהוביל את הציבור שלנו לעבר שוויון ושלום.
יש לנו 10 ימים לצרף כמה שיותר אנשים לרעיון וזה אומר להצטרף עד ה26.6 למרצ ולבחור באוקטובר את חברי הועידה שיכריעו מי יהיה יו”ר המפלגה ואיך תראה הרשימה לכנסת הבאה. אם אתם/ן רואות את עצמכן חברות ועידה בעתיד זה הזמן לצרף עוד 5-10 חברים לרעיון, לאבוקדו, למרצ. אחרי זה כמובן שנמשיך להיפגש, להכיר, לדבר, אבל כרגע יש משימה מיידית מאוד ברורה והיא מסה קריטית של שותפים ושותפות שמאמינים בשינוי ורוצים להיות חלק ממנו”.
