בספטמבר 2017 אושר מתן פרפ למטופלים שנמצאים בסיכון להדבקה ב- HIV במסגרת הביטוחים המשלימים של קופת החולים ונפתח עידן חדש לקהילה בישראל: יש לנו תרופה שמגינה מפני הדבקה ב- HIV. כבר מהשבוע הראשון לאישור הגיעו מטופלים רבים מהקהילה לשמוע על הטיפול, לבצע את הבדיקות הדרושות ולקבל מרשם. נפתח פרק החדש בהיסטוריה של הקהילה ואפשר היה “לשמוע את משק כנפי ההיסטוריה” במרפאה.
האם ניתן לאפיין את מי שמגיע לקבל טיפול?
הפרופיל של המטופלים והמטופלות שביקשו “לעלות על פרפ” הוא מגוון. הגיעו צעירים ומבוגרים, עניים ואמידים, רווקים ואנשים בזוגיות, טרנסיות, הומואים וביסקסואלים – בארון ומחוצה לו.
ישנה סטיגמה כלפי מי שנוטל פרפ – “הוא מופקר מינית!”, “הוא לא שומר על עצמו!”. עם הסטיגמה הזאת מתמודדים אנשים שנוטלים פרפ בעולם כולו וחשוב להיאבק בה. פרפ הוא אמצעי חשוב במניעת הדבקה ב-HIV ומי שנוטל אותו מגלה אחריות לבריאותו. בנוסף לכך, כל מי שנוטל את הטיפול, עובר אחת לשלושה חודשים בדיקות לכל המחלות המועברות ביחסי מין. בכך, הוא שומר לא רק על בריאותו אלא גם תורם לבריאות הקהילה. אינני טומנת את ראשי בחול וברור לי שחלק מהאנשים שנוטלים את הטיפול משתמשים פחות בקונדום. לאלה אני רוצה להזכיר: פרפ אינו מחליף את ההגנה של הקונדום מפני מחלות אחרות שמועברות ביחסי מין כמו: עגבת, זיבה, כלמידיה ועוד. לכן, גם כשנוטלים פרפ חשוב להמשיך להשתמש בקונדום.
לתחושתי, בזמן הקצר שחלף מאז שהטיפול אושר בארץ הדעות הקדומות והסטיגמות כלפי פרפ פחתו מעט, אבל עלינו להמשיך ולהיאבק בהן, כדי שכל מי שנמצא בסיכון יגיע לקבל את הטיפול מבלי לחשוש.
האם פרפ מטפל גם במחלה החברתית של ה-HIV?
חד משמעית – כן. אנשים שחיים עם HIV מדווחים על הקלה גדולה והפחתה במידת הדחייה מצד הסביבה ומצד פרטנרים ליחסים.
מיהם המטופלים שהגיעו אלינו למרפאה כדי לקבל את הטיפול?
(כל הפרטים המזהים שונו לשמירה על פרטיות המטופלים)
“מאיפה אני אביא עכשיו 300 ₪ בחודש?”
הגיעו צעירים בגילאים 18-24, לפני השירות הצבאי, לקראת הטיול הגדול בחו”ל, סטודנטים, צעירים שרק הגיעו לעיר ועוד. בקבוצת הגיל הזאת, עניין המחיר הוא שיקול מרכזי. הטיפול עדיין לא נכנס לסל הבריאות ועלותו דרך הביטוחים המשלימים היא 300 ₪ לחודש. אחד המטופלים הצעירים שיצא מהארון רק לאחרונה, סיפר שהוא מתבייש לבקש מההורים עוד 300 ₪ בחודש, מפני שהוא עדיין חושש לדבר איתם על המיניות שלו באופן פתוח. בגלל חשיבות הטיפול המונע, ניסינו לחשוב ביחד, האם יש דרך שהוא יצליח לממן אותו בעצמו, ובסופו של דבר הוא אכן הצליח לגייס את הסכום. צעיר אחר, שרק סיים את לימודי התיכון, סיפר שהוא נבוך לבקש מפרטנרים שהוא פוגש לשים קונדום. עודדתי אותו להתעקש על שימוש בקונדום בכל מגע מיני, אולם במקביל שקלתי אתו את נטילת הטיפול, כדי למנוע אפשרות של הדבקה.
בליינים או “הגרעין הקשה של מבלי המסיבות”
בקרב גברים שמרבים לבלות בסופי השבוע, מסיבות, אלכוהול ולעיתים סמי מסיבות יכולים להיות חלק מתרבות הבילוי. יחסי מין תחת השפעת אלכוהול או סמי מסיבות מגבירים את הסיכון להתנהגות פחות קפדנית ואחראית ובכך להדבקה ב- HIV. לכן ישנה חשיבות רבה לטיפול בקבוצה זו. מומחה בריטי לטיפול ב-HIV אמר לי פעם: “פרפ משלים את ההגנה של הקונדום באופן יעיל, כי אתה לא צריך להיות פיכח כדי ליטול אותו. כדי לשים קונדום אתה צריך להיות פיכח ולא תמיד זה מצליח. אם אתה שיכור במסיבה, מסטול או פשוט מאוד עייף אחרי לילה ארוך של בילויים, אתה עלול לפספס ולא לשים קונדום. כדור של פרפ אתה יכול לקחת בבוקר ואז גם אם אתה שיכור או מסטול במסיבה בערב, אתה מוגן”.
לפני נסיעה לחו”ל
פנו למרפאה כמה מטופלים שביקשו “לעלות על פרפ” לפני נסיעה לחו”ל, כמו למשל לפני נסיעות קצרות לברלין, לברצלונה או ליעד אחר שיש בו מסיבות גדולות ודרושה בהן ההגנה של הכדור. הגיעו גם אנשים לפני טיול ארוך בחו”ל שהרגישו שבמהלך הטיול הם עלולים למצוא עצמם בסיטואציות מפתיעות עם פרטנרים מזדמנים והם רוצים את ההגנה של הפרפ.
אנשים בזוגיות פתוחה
הגיעו אלינו כמה מטופלים שנמצאים בזוגיות פתוחה שהביעו רצון להגן לא רק על עצמם אלא גם על בן הזוג.
גברים בארון
גם אנשים בארון הגיעו לבקש את הטיפול. למרות הסתרת הנטייה המינית, והקושי שמציב התיעוד בתיק הרפואי לצורך קבלת המרשם, הצורך בהגנה גבר על הפחד והבושה.
מטופלים לאחר סיום טיפול PEP
הגיעו למרפאה מספר מטופלים שנטלו בעבר PEP (Post Exposure Prophylaxis) המיועד למניעת הדבקה ב-HIV לאחר אירוע של יחסי מין לא מוגנים, ולכן עלולים להימצא בסיכון מוגבר להדבקה. לאחר הערכת מידת הסיכון להדבקה, הומלץ להתחיל טיפול בפרפ. מתי בדיוק נכון להתחיל פרפ לאחר טיפול PEP? בשאלה הזאת אני ממליצה להתייעץ עם רופא/ת משפחה שעבר הכשרה למתן פרפ או עם מומחה ל-HIV. התשובה איננה חד משמעית והיא תלויה במספר גורמים.
מטופלים הסובלים מחרדה מפני HIV
הגיעו אלינו לא מעט מטופלים שיש להם חרדה מפני הדבקה ב-HIV למרות שהם נמצאים בסיכון נמוך להדבקה. הם נוהגים לקיים יחסי מין מוגנים בלבד ומדווחים שהם מתכוונים להמשיך בכך. הם מעולם לא נדבקו במחלה שמועברת ביחסי מין ולא נזקקו מעולם לטיפול PEP. להם לא המלצתי ליטול את הפרפ.
“שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה”
המטופלים שאולי הכי ריגשו אותי היו גברים בני חמישים ומעלה. אנשים שהיו חלק מהקהילה בתחילת מגפת האיידס, חלקם איבדו חברים קרובים שנפטרו מהמחלה, חלקם לקחו חלק במאבק בסטיגמה של האיידס בשנות השמונים ובאפליה נגד החולים וחלקם גם טיפלו וסעדו חברים שחלו ונפטרו מהמחלה. אלה הגיעו למרפאה כשהם נרגשים מאוד. חרף השנים הארוכות שחלפו, הם נשארו שליליים ולא נדבקו בHIV – והם התרגשו להגיע ליום הזה, שבו יוכלו לקחת כדור שמבטיח הגנה מפני הדבקה. אחד מהם ישב מולי ובירך חצי בצחוק חצי ברצינות: “שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה”. חייכתי אליו וברכתי: “אמן!”.
איך ממשיכים מכאן?
דרך ארוכה עוד לפנינו. מאבק בסטיגמה סביב נטילת פרפ, הפצת מידע מהימן על הטיפול כדי שמי שנמצא בסיכון יקבל אותו ולא ידבק, מאבק בעלייה בשכיחות של מחלות אחרות שעוברות ביחסי מין ועוד. עבודה לא חסרה.
אבל ישנה גם הקלה גדולה – כבר חודשים ארוכים לא בישרתי לשום מטופל שהוא נידבק ב-HIV. כולי תקווה שזה סימן ראשון לכך שאכן נעצרו ההדבקות החדשות. אני חוזרת ומבקשת: מי שנמצא בסיכון צריך לגשת לרופא/ת המשפחה ולבקש את הטיפול. ניתן למנוע הדבקות חדשות ב-HIV – הכדור כעת בידיים שלנו.
הכותבת ד”ר רותי גופן היא יו”רית משותפת של החברה לרפואת להט”ב בהסתדרות הרפואית ורופאת משפחה במרפאת כיכר הבימה של מכבי שירותי בריאות | המאמר פורסם לראשונה באתר מכבי שירותי בריאות
