הזמר דוד לביא הוזמן להופיע בארועי הגאווה בקופנהגן

לפני ההופעה בבירה הדנית מתכוון לביא להגיע למצעד הגאווה בירושלים בפעם הראשונה בחייו. “אני חייב לבוא פעם להרגיש את הדבר הזה”

ב-18 לאוגוסט תצבע קופנהגן בצבעי הגאווה לכבוד ארועי הגאווה בעיר. כיכר העיר המרכזית תשנה את שמה ל-“Pride Square” למשך שלושה ימי פסטיבל גאווה, ששיאם במצעד הגאווה שיתקיים ב-20 לאוגוסט.

בין שלל ההופעות שיעלו על במת הפסטיבל המרכזית, תהיה גם נציגות לקהילה הגאה בישראל – הזמר דוד לביא, שהוזמן ע”י מארגני מצעד הגאווה של קופנהגן להופיע על במת הופעות האינדי שלהם בכיכר העירייה.

לביא נבחר על ידי המנהל האומנותי של הפסטיבל, לאחר שזה שמע מחבר שחזר מביקור בתל אביב על חוויותיו בהופעה של לביא.
הוא יטוס לקופנהגן בליווי ההרכב שלו, וישיר שם משיריו המקוריים באנגלית ובעברית, וכן קאבר בלעדי לאחד משירי שנת 1996, השנה בה התקיים לראשונה פסטיבל הגאווה של קופנהגן, המציין את שנתו ה 20.

“עד היום לא יצא לי להופיע בחו”ל עם השירים המקוריים שלי”, אמר לביא בשיחה עם WDG, “לבחון אותם מול קהל בארץ, שלרוב מכיר אותי, זה safe zone וזה כיף ולא מובן מאליו. אבל להציג אותם לקהל רחוק פיזית ומנטלית, שלא מכיר אותי, זה חתיכת דבר בשבילי. אני מת לדעת איך זה יתקבל. אם זה מול חבר’ה שבאים למצעד הגאווה או אם אלה אנשים מהקהילה היהודית – לא משנה לי, כולנו בני אדם שמתרגשים מאמת וממוזיקה טובה. מה שחשוב לי אלה האנשים – שיקשיבו”.

באיזו שפה תשיר בקופנהגן?
“כנראה שבאנגלית. אני כותב גם באנגלית ויש לי שירים שאני אוהב ושמח להופיע איתם, אבל די בטוח שלא אתאפק ואשיר גם משהו בעברית”

היית רוצה להופיע גם במצעדים בארץ?
“יצא לי להופיע לפני כמה שנים במצעד בירושלים. מודה שזאת לא הייתה ההופעה הכי טובה שלי. אני תוהה פשוט אם המוזיקה שלי כיום מתאימה לאווירה במצעדים. זאת באמת שאלה, לא קביעה, אני לא יודע. מה שכן, וחשוב לי לציין את זה, אין בארץ מוזיקאים שמדברים על אהבה חד-מינית באופן שבו מוזיקאים סטרייטים כותבים על האהבה שלהם – בנון-שלנט, בשקט וברוגע, בלי להתנצל מצד אחד ובלי פרובוקציות מצד שני. אני מרגיש מהבחינה הזאת שהאלבום שלי חשוב. זה לא דבר שחשבתי עליו מראש, אלא רק בדיעבד אני מבין את זה כשאני שומע את התגובות ורואה את האנשים בהופעות”.

מה חשיבות המצעד בעיניך?
“יש לי הרבה מה לומר על המצעד. אני מבין את הצורך הפרטי של אנשים שמרגישים דחויים להרגיש לכמה רגעים שייכים למשהו כל כך ענק ושמח. אבל תכלס, אני לא יודע אם זה עושה לקהילה שירות טוב. אם מה שאנחנו רוצים זה שילוב אמיתי בחברה ושיוויון – הדרך היא להציג את המשותף ולא את השונה. להטב”קים הם אנשים. עם דעות ואמונות ורגשות כמו כל יצור אנושי על הכדור הזה. וזה הדבר שצריך להתרכז בו. לא לצמצם אותנו ליום אחד בשנה עם כמה רחובות חסומים. המאבק הזה חשוב מדי. מקווה מאוד שהתשובה הזאת לא פוגעת באף אחד. יכול להיות שאני מפספס כאן משהו. בוודאי שזה נושא מורכב עם הרבה פנים. ואני אוהב את כולם”.

תגיע למצעדים בארץ?
“כמעט כל שנה עד היום לא יכולתי להגיע למצעד מסיבות טכניות. וכאמור, באופן אישי, זה לא הסגנון שלי. מה שכן, אני חייב לבוא פעם להרגיש את הדבר הזה. אגיע השנה למצעד בירושלים”.

מה אתה חושב על מצב הקהילה בישראל?
“מצב הקהילה בארץ, כמו ברוב המדינות בעולם הוא מקומם ומכעיס ומכאיב לחשוב עליו. רוצים שוויון. רוצים להתחתן. רוצים ילדים. והכי רוצים – שיכירו באהבה שלנו כדבר טבעי. ואני אומר טבעי כי אנשים חייבים להבין את הנקודה הזאת – אהבה אנושית היא טבעית. אם היא קיימת היא אמיתית. ואי אפשר להתעלם מהעוצמה של האהבה הזאת, מהכוח שלה, ומהכמות הבלתי נתפסת של אנשים שחיים שאותה”.

אהבה זה לא דבר להתבייש בו, וזה לא דבר שצריך להוכיח

ההזמנה להופיע באירועי הגאווה בקופנהגן תפסה את לביא במהלך השקת אלבומו החדש, שכוללת הופעות השקה בתל אביב וירושלים. האלבום, שיצא לפני כחודש, זכה לביקורות נלהבות שאינן אופייניות לאלבום בכורה של יוצר מתחיל.

“הכל מאוד חדש ומרגש”, הוא אומר, “כל מה שקורה עם האלבום משמח אותי מאוד וההזמנה להופיע בקופנהגן הגיעה מאדם שהיה בהופעה שלי בארץ. כיף. כרגע האלבום החדש הוא פול טיים ג’וב. אני רוצה למצות את הכיוון הזה ולראות כמה רחוק הוא לוקח אותי. להופיע איתו כמה שיותר ולהגיע לכמה שיותר אנשים. במקביל אני גם מפיק אמנים אחרים”.

יש לך שאיפות לקריירה בחו”ל?
“שאיפה זאת לא מילה מדויקת. הייתי שמח להתנסות בזה וכמובן כמו בכל דבר – להצליח בזה”.

תמונת עטיפת האלבום מסקרנת מאד, מי הגה את הרעיון? מה המסר שרצית להעביר?
“הרעיון היה שלי. בתיאוריה זה היה אחלה אבל בפועל לא חשבתי שזה יעבוד. מי שצילם אותה הוא בן דוד שלי – גיל לביא, שהוא צלם אמיץ ומקורי בטירוף. יש לו עין חדה ואיכשהו כשהוא לוחץ על הכפתור של המצלמה זה תמיד יוצא יצירת אומנות. המסר הוא בדיוק המסר של האלבום – כן, אני אמנם חשוף, אבל האהבה שאני מדבר עליה היא פרטית. מה שחשוב הוא שרואים ושומעים את האהבה הזאת. ומאמינים לה. מקווה שזה עובר”.

מה העיקרון הכי חשוב לך במוזיקה? משהו שלא תתפשר עליו?
“לא לעשות משהו שאני לא אוהב. לא להיות מגניב לשם המגניבות. שהמוזיקה לא תושפע משיקולים זרים של כסף והצלחה ורדיו וכל השיט הזה”.

מה אתה מאחל לעצמך להמשך הדרך?
“כוח להמשיך ולעשות. לא קל להיות מוזיקאי בארץ. אבל אני מאושר לעשות בדיוק את מה שאני אוהב בחיים האלה. וכסף כמובן. ובריאות ואהבה”.

מסר לסיום לקוראות ולקוראי וודג׳?
“אהבה זה לא דבר להתבייש בו, וזה לא דבר שצריך להוכיח. אני מאמין שעד שלא נראה לעולם שהאהבה שלנו היא בדיוק כמו שלהם, חלקם פשוט לא יאמינו לה. סיבות דתיות ופוליטיות לא יוכלו לפגוע בתמונה הגדולה. המילה הזאת, אהבה, חוזרת על עצמה הרבה בתשובות שלי כי המושג “נטייה מינית” הוא משעמם וריק והוא רק הביטוי של האהבה הזאת. עזבו אתכם מהגדרות. זה יגיע. אני אופטימי. ובואו להופעות שלי”.

דוד לביא | הופעת ההשקה ירושלמית | מוצ”ש 18.6.16 | ‘צוללת צהובה’ | לכרטיסים