בעקבות דבריו של ראש המכינה הצבאית 'בני דוד' בעלי, הרב יגאל לוינשטיין, שאמר לתלמידיו כי יש להדביר את ההומוסקסואליות כמו שמדבירים בעיות, הגיעו פעילים להט"בים אתמול אל הישוב עלי והפגינו את מול המכינה.
המפגינים נשאו שלטים ועליהם ציטוטים של רבנים בנוגע לקהילה הגאה, עם המסר "חיים ומוות ביד הלשון"
יקי הרץ, ממארגני המחאה, סיכם עבור WDG את הסיבות שהביאו אותו ואת חבריו לעלי ואת המסר שהם מבקשים להעביר:
"הגענו לעלי להציג אלטרנטיבה. לאותם בחורים שנמצאים במכינה, לאותן בחורות שמתגוררות ביישוב. לאלו שחיים בפחד ושומעים דברי שנאה קשים. דברי שנאה אשר לא פעם מקבלים צורה חדשה כשנאה עצמית, חזקה שבעתיים. הגענו עבור כל להט"ב באשר הוא ובאשר היא, להציג יד מקבלת וחיבוק חם. למעשה, ייצגנו קול אנושי חומל עבור כל בנות ובני האדם.
הרב יגאל מעביר את המסר שלו לחסידיו בחדרי חדרים, בחושך. לעומת זאת, אנחנו משמיעים את האמת שלנו בגאון ובפומבי, עם מגאפון, שלטים ותיעוד וידאו.
את הקריאות שקראתי מחוץ למכינה קראתי בעצם לעצמי, לפני 10 שנים. אותו נער מפוחד ורווי שנאה עצמית שהייתי בימי בישיבה התיכונית בירושלים, אותה סיימתי לפני כ-8 שנים. שנאה שניזונה מאמירות קשות שהוטחו בי ובשכמותי. במהלך שנים אילו הספקתי לשמוע מהרבנים שלי, שאנשים כמוני הם חולים, המיניות שלנו הושוותה לזו של משכב אדם עם חיה, ועוד ועוד אמירות קשות מנשוא. בטח עבור נער בן 15 או מעט יותר, נער שהזהות שלו בדיוק בתהליכי התגבשות רגישים.
ובואו נדבר על זה: היותי הומוסקסואל (או להט״ב) אינה מתחילה ונגמרת במיניות שלי. בדיוק כמו שאין זה כך אצל ההטרוסקסואל (סטרייט) או הסיסג׳נדר (אדם שחש התאמה בין הזהות המגדרית שלו לבין המין שבו הוא נולד).
והבשורה הטובה היא, שאל מול הפחד והדחייה ישנם רבנים ורבניות, מנהיגי ומנהיגות ציבור וקהילות שלמות, דתיות ושאינן, אשר פותחים את ליבם ללא הבחנה בין בני אדם. אציין כאן כדוגמא, את הרב בני לאו שקרא ללהט״ב שנמצאים בארון לצאת ממנו, זאת מתוך הכרה , לדבריו, שארון הוא מוות(!)
אחתום באגדה המובאת בתלמוד בבלי, מסכת שבת: ושוב מעשה בגוי אחד שבא לפני שמאי, אמר לו: גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת. דחפו [שמאי את הגוי] באמת הבניין שבידו. בא [הגוי] לפני הלל, גייריה [=גייר אותו]. אמר ליה: דעלך סני, לחברך לא תעביד, ואידך – פירושא הוא; זיל גמור! [=אמר לו: מה ששנוא עליך, לא תעשה לחברך (זו כל התורה על רגל אחת), והשאר – רק פירוש; לך ולמד!]
אנו נאחל לכל אדם באשר הוא, שלא לפעול מתוך פחד וביקורת אלא מתוך סובלנות והכלה.
תודה גם לנתנאל, יאיר, יהודה אלעד וחיים שהגיעו, ליוו והשמיעו קול יחד איתי.
