צילום: יחצ כאן 11
טענה חוזרת מעולם המחקר הפסיכולוגי היא שהיכרות עם א.נשים שונים מאתנו, היא אחד הכלים הכי יעילים בצמצום הדעות הקדומות שלנו על קבוצות מיעוט. האם הטענה הזו מתקיימת גם כאשר ההיכרות מתבצעת דרך מסך הטלוויזיה?
מאמרו של פיליפ איוב על עליית הייצוג הלהט”בי מציג כיצד היכרות עם דמויות להט”ביות על מסך הטלוויזיה עוזרת לצמצום היחס השלילי כלפי הקהילה הלהט”בית.
המאמר סוקר את העלייה בייצוג הלהט”בי תחילה בשנות ה-90 עם אלן דג’נרס בסדרתה “אלן”, ובשני העשורים הבאים עם להט”בים נוספים בסדרה “וויל וגרייס”, “משפחה מודרנית” ועוד. בהתאם, בממד התקשורתי החלו לסקור ולהציג תוכן העוסק בקהילה. בתהליך המחקר נבחן הקשר בין עליית הייצוג הלהט”בי לבין דעות שליליות כלפי הקהילה בארצות הברית, ונמצא באופן מובהק שהקהלים בשנות ה-90 נטו פחות לגבש דעות נחרצות על הומואים ולסביות. זו הייתה תקופה של שינויים דרסטיים ביחס דעת הקהל ללהט”בים בארצות הברית.
זוכת האמי אלן דג’נרס | צילום: אלן לייט | CC BY 2.0
התיאוריה עליה מתבסס המאמר טמונה במושג הסוציולוגי הנקרא “חיברות”, “סוציאליזציה”. החיברות היא תהליך מתמשך ותמידי, בו האדם לומד את דפוסי, כללי וערכי התרבות בחברה בה חי. המדיה החברתית היא שחקנית פעילה בתוך תהליך החיברות, בעיקר אצל צעירים וצעירות. המדיה מלמדת אותנו כיצד ראוי להתנהג, מהם החוקים הלא כתובים שעלינו לפעול לפיהם ומהן הציפיות מאיתנו.
כשאנחנו מסתכלות על ישראל לאור המאמר הזה, חשוב להכיר שאנחנו חיות בעידן מתקדם בו לא צריך להסתפק ברשת כבלים עם תוכן מקומי בלבד. נטפליקס, דיסני + וכל שרתי הסטרימינג מאפשרים לנו להיחשף לתכנים מכל העולם. כיום, בשביל להנות מתוכן להט”בי יש לנו המון אפשרויות לאיתור הסדרה או הסרט שהכי רצינו. עם זאת, השאלה היא לכמה ייצוג ייחשף מי שלא מחפש באופן אקטיבי תוכן ממוקד להט”ביות. בנוסף לתוכן הגלובלי, גם בטלוויזיה הישראלית אנחנו יכולות לזהות עלייה של דמויות להט”ביות, במיוחד בתאגיד השידור הישראלי “כאן”.
בסדרת הנוער המצליחה “מקיף מילאנו” של התאגיד, מוצגת זוגיות מעניינת ומציאותית בין שני נערים בתיכון, שחולקים את הנשיקה הראשונה בין שני בנים על המסך, בסדרת נוער בישראל. אי אפשר בהזדמנות זו לא לציין את “המפקדת” שהראתה מציאות להט”בית שאפשרה לכולנו לפתח אובססיה מעמיקה לסדרה. אפשר להסתכל גם על התוכנית “חתונה ממבט ראשון” של קשת 12, שאחד מהזוגות בעונה הנוכחית היו זוג גברים הומואים. פעם אפשר היה רק לחלום על הופעה של דמויות כמו אלה בטלוויזיה, והיום אפשר רק להמשיך לקוות לזרם של דמויות להט”ביות בכל סדרה חדשה שעולה על המסך.
איתן גימלמן וגל ניסים | צילום: כאן 11
האם אפשר לטעון שהעלייה בייצוג הלהט”בי הישראלי יכולה להוביל לצמצום יחס שלילי כלפי להט”בים? או שאולי דעת קהל חיובית היא זו שהובילה לעליה בייצוג? קשה לענות על השאלה הזאת. כמו שהצגתי בהתחלה, יסוד הרעיון הוא שהיכרות עם שונים ושונות מאיתנו יקטין את הדעה הקדומה שלנו כלפיהן. העלייה בייצוג הלהט”בי מאפשרת לנו להיחשף למגוון רחב יותר של להט”ביות, ובכך להקטין את הכוח של הסטריאוטיפים ששלטו בעבר. המגוון הזה יכול לגרום להרבה מאיתנו להרגיש קצת יותר בנוח ללכת בנעליים הלהט”ביות באופן גלוי בתוך החברה. כך יתאפשר לאחרים ואחרות להכיר יותר מאיתנו – מה שיוביל להקטנת הדעה הקדומה על הקהילה כולה.
צילום: צילום מסך ‘קשת’
הכותבת היא סטודנטית בקורס “גאווה נידוי ושינוי” באוניברסיטת תל אביב, קורס משלב עשייה חברתית – תכנית מתחברים+.
