קמפיין לבחירת אישה/א-בינארית לתפקיד מנכ”לית האגודה |
עיצוב: שנהב אבדר
ב-29 לאפריל הודיעה האגודה למען הלהט”ב על בחירתו של רן שלהבי לתפקיד מנכ”ל הארגון. במקביל לברכות על המינוי, נשמעו קולות רבים שהתאכזבו מכך שפעם נוספת נבחר גבר לתפקיד מפתח בארגוני הקהילה.
ההודעה על מינוי המנכ”ל החדש עוררה הדים גם בקבוצה של נשים פעילות בקהילה, בעיקר לאור העובדה כי כעת לאחר הבחירה, התפקיד הבכיר ביותר בשכר בארגונים הגדולים והמובילים של הקהילה, מוחזק ע”י גברים.
הפעילות החליטו שהפעם לא ניתן להישאר ברמת הדיון התיאורטי על קידום נשים מנהיגות, או להשאיר את הבמה לפעילות מחאתית של בודדות, והקימו ועד רחב של פעילות המחויבות לקידום הנושא בתוך הקהילה הגאה. הפעולה הראשונה הייתה ניסוח מכתב לכל הארגונים של הקהילה בדרישה לבדק בית שסופו שינוי בשטח – מתן ייצוג בתפקידי ההובלה בשכר, המשקף את המגוון של הקהילה ותיקון הפערים הקיימים בה.
“אנחנו כותבות לך מכתב זה לאחר שנודע לנו על מינויו של רן שלהבי למנכ״ל אגודת הלהט”ב”, נכתב במכתב ששוגר לראשי וראשות 17 ארגוני הקהילה הגאה, “מינוי הנוסף לשורת מינויים של גברים לתפקידי הניהול הבכירים בקהילה, דוגמת המינויים האחרונים בחוש”ן ובמרכז הגאה, ולרשימת הגברים המנהלים את ארגוני הקהילה לאורך השנים.
לכל התפקידים האלו הגישו מועמדות לא מעט נשים ראויות ומרשימות עם רקורד עשייה וסט הכישורים הראויים, שהתקדמו והגיעו לשלבים שונים במיונים בארגונים השונים, חלקן ממש עד קו הגמר. ובכל זאת הבחירה של הארגון בסופו של דבר היתה בגבר.
המאבק הלהט”בי מלמד אותנו על החשיבות של ייצוג ושל ניראות, של איוש תפקידים בכירים ומשפיעים באוכלוסיות לא הגמוניות, ועל ההשפעה הרחבה של כל החלטה כזו. כל להט”ב בעמדת כח והשפעה היא מנוע שינוי לקהילה כולה.
כמו בחברה הכללית, גם הקהילה הגאה לא חפה מיחסי כוחות בין הקבוצות השונות, וגם אצלנו גברים יהודים, לבנים וסיסג׳נדרים מחזיקים בעמדות כח והשפעה במידה לא פרופורציונלית, ובאופן המשמר לאורך זמן את אותם מערכי הכוחות. הם מרוויחים יותר כסף, לוקחים ומקבלים יותר זמן מסך וזמן אוויר להשמעת מסרים והפגנת ניראות, מקבלים החלטות לא רק על עצמם אלא גם על אחרות, ומשאירים פעם אחר פעם קבוצות אחרות בקהילה מאחור, לחכות שיגיע תורן לקבל את מנת המשאבים שתאפשר את השינוי המיוחל.
זה אינו כורח המציאות ואנו דורשות שהקהילה תתעורר לבצע בדק בית אמיתי, שסופו בשינוי לא מן השפה לחוץ. אנחנו רוצות ומצפות לראות בראשות הארגונים הקהילתיים (בוודאי הגדולים והוותיקים שבהם) רוב משמעותי ואמיתי של לט״ב – רוב שלא רק ישקף את המגוון של הקהילה, אלא גם את הצורך המיידי לתקן את הפערים הבלתי נסבלים בתוכה.
לכל התפקידים האלו הגישו מועמדות לא מעט נשים ראויות ומרשימות עם רקורד עשייה וסט הכישורים הראויים, שהתקדמו והגיעו לשלבים שונים במיונים בארגונים השונים, חלקן ממש עד קו הגמר. ובכל זאת הבחירה של הארגון בסופו של דבר היתה בגבר
אנו דורשות ייצוג מגוון יותר בראש הארגונים ובתפקידים ניהוליים בכירים לנשים ולכלל הקשת הטרנסית, יהודיות, אשכנזיות, מזרחיות, אתיופיות, ברה”מיות, ערביות, נשים מההפריפריה ומהמרכז, מכל קצוות הקשת הפוליטית והמעמדית. אנו דורשות כי הצורך במגוון בדרגות הניהול הבכירות יבוא לידי ביטוי בחלוקת המשאבים ובמנגנונים הארגוניים במסגרת צעדים קונקרטיים דוגמת שינוי קריטריוני בחירה כך שיעודדו מגוון, הכשרה ייעודית לתפקידי ניהול, שינוי מדיניות הארגון בבחירת מנכ”לות מגוונת (למשל מנכלות בשותפות או מתחלפת מקדנציה לקדנציה).
אנחנו מצפות שהמכתב הזה לא יעבור על סדר היום בשתיקה, ונרצה לשמוע על התוכנית שלך לשינוי המצב. נשמח כמובן לקיים דיאלוג על הצעדים אותן אנחנו רואות בדרך לאותה מציאות חדשה”.
המכתב הועבר לראשי האגודה למען הלהט”ב, חוש”ן, איגי, מעברים, תהל”ה, בשלה, הבית הפתוח בירושלים, בית הקהילות חיפה, המרכז הגאה (תל אביב), פרויקט גילה, בית גאה בבאר שבע, הוועד למלחמה באיידס, האחווה הסטודנטיאלית הגאה, חברותא, שבל ו-LGBTech.
הדרך לייצוג מגוון עוד ארוכה
זהו אינו המאבק הראשון על שוויון בייצוג, דוגמא טובה למאבק מוצלח הייתה בשנת 2016, אז פעילות לט”ביות מכל התחומים פעלו בשיתוף פעולה לקידום בחירתו של נושא ה”נשים” כנושא המוביל של מצעד הגאווה 2016. בעקבות הצלחת הקמפיין, הודיע יניב ויצמן, מחזיק תיק הגאווה בעיריית ת”א באותה שנה, כי הוא חולק את התפקיד עם חברת מועצת העיר אפרת טולקובסקי.
מצעד הגאווה של 2016 שנערך בסימן נשים בקהילה, כמו גם פעילויות נוספות של אקטיביסטיותים מהקהילה בנושאים שונים, העלו את המודעות לחשיבות המגוון בייצוג ובעשיה של ארגוני הקהילה. עם זאת, בכל הנוגע לתפקידים בכירים בשכר ובעיקר למשרת המנכ”לות, הדרך לייצוג מגוון עוד ארוכה. נכון להיום פורום המנכ”לים של ארגוני הקהילה כולל חמש נשים לט”ביות בלבד, מתוך 17 משתתפים – אלה אמסט מעמותת “מעברים”, יעל סיני מנהלת בית דרור, לינור אברג’ל מארגון “טרנסיות ישראל”, בר יצחק מנכ”לית “פרויקט גילה” ומירי ביאלר מנכ”לית “תהל”ה”. בראש ארגון הקהילה הדתית הגאה “שב”ל” עומדת אישה סטרייטית – מיכל ורדיגר.
חברות ההתארגנות מבקשות להדגיש כי ההתארגנות הוקמה בעקבות שורה של מינויים והיסטוריה ארוכה של הדרת נשים מעמדות הכוח בקהילה הקהילה, והיא אינה נוגעת למינוי ספציפי.
“אנחנו מציפות בעיה ודורשות צעדים קונקרטיים לטיפול בה”, הן מסבירות, “יש לא מעט אופציות לכאלה, החל משינויים מבניים בארגון ועד לטיפוח ופיתוח מסלולי קידום, כל ארגון הוא שונה ויכול להציע פתרונות שונים בהתאם. אנחנו בהחלט מזמינות את הארגונים להידברות כדי לדון בהם ולקדם אותם”.
