במהלך לימודיה כסטודנטית לקופירייטינג וארטדיירקטינג אימצה שיר אבידן את הערך של יצירת אומנות ממקום של כאב.
הערך הזה ליווה את שיר כשהחליטה להוציא את האומנות שלה אל רחובות תל אביב.
"בתור בחורה לסבית המקום הכי כואב בעיני זה שילדים בגיל שלי (23) מתחילים לחסוך כסף על מנת שיוכלו להביא ילד לעולם" היא מסבירה, "זה גרם לי לברר על עניין ההורות יותר ולצערי נחרדתי לגלות שזה נושא שכמעט אין עליו שיח ציבורי ושסטטוס הזכויות בנושא לא משתנה כבר שנים. לכן החלטתי לצאת עם זה לרחוב ואין טיימיניג יותר ראוי מתחילת שבוע הגאווה"
שיר בחרה לעורר את המודעות לנושא באמצעות שינוי מילים בשירי ילדים מוכרים שגדלנו עליהם והטמעתם בגני שעשועים.
לדבריה, למרות שהפרויקט לא נעשה בשיתוף פעולה עם ארגונים גאים, אחרי הוצאתו הרבה ארגונים גאים הראו את התעניינותם במטרה לעבודה משותפת לקידום המטרה- מודעות ושיח ציבורי בנושא של הורות גאה.
