בחברת אל-על מבהירים: “נמשיך להעניק זכויות טיסה שוות לילדים של עובדים להט”בים”

elal | צילום: Maarten Visser | CC BY-SA 2.0

כמעט 25 שנה אחרי פס”ד דנילוביץ’ בעקבותיו שינתה חברת התעופה הלאומית את מדיניותיה והחלה להעניק הטבות גם לבני זוג של עובדים להט”בים, האם חברת אל-על מתכוונת לעשות שינויים במדיניות ההטבות לעובדים, שיפגעו דווקא בילדים של עובדים להט”בים?

אתר גלובס דיווח על החלטתה של חברת אל-על לשנות את הנהלים המתייחסים להגדרה של ילדי העובדים בכל הקשור להטבת כרטיסי הטיסה, וליישם נהלים הקובעים כי ילדים לא ביולוגיים של עובדי אל-על לא יהיו זכאים עוד להטבה זו עם הגיעם לגיל 21. משמעוות השינוי היא שילדים להורים מקהילת הלהט”ב או להורים מנישואים שניים, שהרבה פעמים בוחרים לא לאמץ את הילדים, לא יהיו זכאים להטבות המדוברות.

עוד חשף האתר כי החברה מבקשת להקשיח את התנאים לקבלת כרטיסי הבונוס לבני הזוג של עובדי אל-על שנמצאים בזוגיות שלא במסגרת נישואים, כגון “ידועים בציבור”, כך שאם עד כה הסתפקו בהצהרת נוטריון וקיום סעיפים כמו ניהול חשבון בנק משותף ומגורים משותפים,כדי להוכיח זוגיות עם ידוע בציבור, כעת נדרשים העובדים להמציא טופס מבית משפט.

בעקבות פנייתה של עמותת אבות גאים לחברת אל-על, ביקשה החברה להבהיר שהיא אינה מפלה בשום דרך משפחות של עובדים להט”בים.

“אל על מעניקה הטבות לבני משפחה של עובדים, ללא קשר למוצא או מין ובלבד שיש מסמך המאשר שמדובר בבני זוג או בתא משפחתי על פי חוקי מדינת ישראל”, נמסר מהחברה, “כל ילד שמוכר על ידי הרשויות כמי שגדל אצל הוריו, זכאי לכל ההטבות. אין לזה קשר לעובדת היותם של הילדים ביולוגיים או לא. החברה תמשיך להעניק זכויות טיסה שוות לילדים של עובדים להט”בים, כל עוד הילדים מוכרים על-ידי מדינת ישראל כילדי העובד/ת, בין אם הילד קשור להורה שהוא עובד אל על בקשר ביולוגי או משפטי”.

“שלילתה של טובת הנאה מבן-זוג מאותו מין מהווה הפליה ופגיעה בשוויון”

הטבת כרטיסי הטיסה לבני משפחותיהם של העובדים נהוגה בחברות תעופה רבות, וגם בני ובנות הזוג של עובדי אעל נהנו מהטבה זו במשך שנות פעילותה של החברה. אך גם המצב שנראה טבעי היום, בו בני ובנות זוג של עובדי אל-על הלהט”בים נהנים מהטבת כרטיסי הטיסה, אינה מובנת מאליה והושגה לאחר מאבק משפטי ארוך.

יונתן דנילוביץ’, שעבד בשנת 1989 כדייל בחברת אל-על, ביקש ליהנות מהטבת כרטיסי הטיסה עבור בן זוגו. הוא פנה לחברה בבקשה להכיר בשותפו לחיים כ”בן זוגו” לעניין הזכות לכרטיס טיסה והבהיר כי הם מקיימים מערכת יחסים יציבה ומתמשכת מזה כעשור.

סירובה של החברה הוביל לפתיחתו של הליך משפטי בבית הדין לעבודה, שקיבל את תביעתו של דנילוביץ’. חברת אל-על עתרה לבג”צ בטענה של פגם מהותי בפסיקת בית הדין לעבודה, אך גם בג”צ דחה את עתירתה של חברת אל-על ואישר את פסקי הדין של בית הדין לעבודה.

“הרעיון המונח ביסוד הענקתה של טובת ההנאה הוא אפוא חיים משותפים לתקופה מסוימת (הקבועה בהסדר הקיבוצי), המעידה על תא חברתי הדוק שביסודו חיי שיתוף”, כתב בפסק הדין השופט ברק, ששימש בזמנו כמשנה לנשיא ביה”מ העליון, “על רקע הקשר זה, ברור בעיניי כי שלילתה של טובת הנאה זו מבן-זוג מאותו מין מהווה הפליה ופגיעה בשוויון. האם חיי השיתוף בין בני אותו מין שונים הם, מבחינת יחסי השיתוף והאחווה וניהול התא החברתי, מחיי שיתוף אלה בין בני-זוג ממין שונה?”

פסיקתו של בג”צ, שניתנה בשנת 1994, הובילה לשינוי במדיניות החברה ולשינוי משמעותי בתפיסת בית המשפט את הזוגות הגאים במסגרת עקרון ה”ידועים בציבור”.

“מעולם לא סבלתי מאפליה מופגנת על-ידי אל-על, אבל אי הצדק ואי מתן הזכות שכל עובד אחר היה מקבל רק מפני שבן הזוג שלי הוא בן אותו מין – זה צרם מאוד והייתי חייב להילחם”, סיפר דנילוביץ’ בזמנו בראיון לאתר Gogay, “ההחלטה לצאת לקרב לא הייתה קלה. שקלתי ושקלתי אותה עם בן הזוג שלי, הייתי חייב את הסכמתו, והחלטנו יחד שאי אפשר לשתוק יותר”.