הגדה של פסח | צילום: בן פרידמן | CC BY 2.0
רבים מאיתנו מגיעים לערב ליל הסדר עמוסים בכעס, בפגיעה, בזיכרון של דורות על דורות של השפלה ודיכוי. אנחנו מלאים בכעס על המסורת שהדירה אותנו ולא הכירה בנו כשווים. לצד הכעס, חלקנו מחוברים מאוד ליהדות, למנהגי החג. לנכסים התרבותיים והרוחניים שלנו יכולה להיות תרומה עצומה למשמעות ולאיכות חיינו, במיוחד בערב כמו הסדר שבו אנחנו חוגגים שחרור וחירות.
הסיפור היהודי הוא סיפור ארוך ורב רבדים וברובו גברי וסטרייטי. הוא מסופר על ידי מספרים שונים מדורות שונים שיוצקים לתוכו את הערכים של התקופה שלהם, לצד המסורת שקיבלו מדורות קודמים ופעמים רבות קשה לנו למצוא את עצמנו בתוכו.
אני רוצה להציע אופציה לנוכחות בסדר, שתאפשר לנו לנכס לעצמנו את חוויית הסדר ולהיות נוכחים באופן אותנטי. אחת מהשיטות המסורתיות היא לנסות למצוא את הקולות הנחבאים בטקסט המסורתי על ידי הוספת רבדים נוספים לסיפור. בארוחת החג המסורתית של הקהילה הגאה נקרא השנה גם המדרש ממסכת סוטה בתלמוד הבבלי.
המדרש מתאר כיצד הנשים מקרב העבריים הן שהביאו את הגאולה. בזמן שבו פרעה דיכא את הגברים כעבדים, והורה על רצח של כל התינוקות הזכרים, הנשים עודדו את הגברים. הן המשיכו להזין אותם, ולאהוב אותם, באופן שאפשר להם גם לשרוד, וגם להקים עוד דור – עד שהגיע השחרור המיוחל.
רב עוירא מוסיף לסיפור רובד נוסף שמתמקד בתפקידן של הנשים, שהועלמו מהסיפור המקראי ומעניק לו חשיבות וכבוד. אנחנו, כקהילה גאה, יכולים להזדהות עם המדרש של רב עוירא – במציאות של דיכוי אנחנו דואגים לשרוד, לאהוב, לקיים את עצמנו ואת המשפחות שלנו, ולתפקד כנגד כל הסיכויים.
בערב פסח השנה, שאותו אנחנו חוגגות בנסיבות של חירות כל כך מצומצמת, המדרש מקבל משמעות נוספת. בזמן של משבר, אנחנו יכולות להביא את הגאולה. אנחנו צריכים לדאוג לעצמנו, להישאר בריאים ובריאות, לאהוב את הקרובים לנו, ולנסות למצוא שמחה ומשמעות עד שתעבור התקופה הזו ונוכל לצאת ולפגוש שוב את הקהילה שלנו, להתחבק, לשמוח, ולהמשיך במסע שלנו לשחרור ולשוויון.
המדרש הזה הוא גם הזמנה להוסיף סיפורים משלנו- לחפש לעצמנו את הגיבורים והגיבורות הלהט”בים בהיסטוריה שלנו, למצוא מקורות להזדהות, ולתבוע את המקום שלנו במסורת, וסביב השולחן. ההתנערות מדיכוי והמסע אל החופש הם היסוד של התרבות שלנו, אנחנו יכולות לשאוב מכך כוח כשאנחנו ממשיכות את המסע הזה בדור שלנו ליצור עולם טוב ומשוחרר יותר.
דָּרַשׁ רַב עֲוִירָא: בִּשְׂכַר נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם;
בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹצְאוֹת לִשְׁאֹב מַיִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְמִין לָהֶן דָּגִים קְטַנִּים בְּכַדֵּיהֶן
וְשׁוֹאֲבוֹת מֶחֱצָה מַיִם וּמֶחֱצָה דָּגִים.
וּבָאוֹת וְשׁוֹפְתוֹת שְׁתֵּי קְדֵרוֹת,
אַחַת שֶׁל חַמִּין וְאַחַת שֶׁל דָּגִים,
וּמוֹלִיכוֹת אֵצֶל בַּעֲלֵיהֶן לַשָּׂדֶה,
וּמַרְחִיצוֹת אוֹתָם,
וְסָכוֹת אוֹתָם,
וּמַאֲכִילוֹת אוֹתָם
וּמַשְׁקוֹת אוֹתָם,
וְנִזְקָקוֹת לָהֶם בֵּין שְׂפַתַּיִם,
וּבָאוֹת לְבָתֵּיהֶן.
וְכֵוָן שֶׁמַּגִּיעַ זְמַן מוֹלְדֵיהֶן הוֹלְכוֹת וְיוֹלְדוֹת בַּשָּׂדֶה תַּחַת הַתַּפּוּחַ,
שֶׁנֶּאֱמַר: “תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ, שָׁמָּה חִבְּלָתְךָ אִמֶּךָ, שָׁמָּה חִבְּלָה יְלָדָתְךָ” (שיר השירים ח, ה). וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹלֵחַ מַלְאָךְ מִשְּׁמֵי מָרוֹם וּמְנַקֶּה אֶת יַלְדֵיהֶן,
וּמְשַׁפֵּר אוֹתָם כְּחַיָּה זוֹ שֶׁמְּשַׁפֶּרֶת אֶת הַוָּלָד,
וּמְלַקֵּט לָהֶם שְׁנֵי עִגּוּלִים, אֶחָד שֶׁל דְבַשׁ וְאֶחָד שֶׁל שֶׁמֶן,
שֶׁנֶּאֱמַר “וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר” (דברים לב, יג).
וְכֵיוָן שֶׁמַּכִּירִים בָּהֶם הַמִּצְרִים בָּאִים לְהָרְגָם,
וְנַעֲשֶׂה לָהֶם נֵס וְנִבְלָעִים בַּקַּרְקַע,
וּמְבִיאִים שְׁוָרִים וְחוֹרְשִׁים עַל גַּבָּם,
וּלְאַחַר שֶׁהוֹלְכִים – הָיוּ מְבַצְבְּצִים וְיוֹצְאִים כְּעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה.
וְכֵיוָן שֶׁמִּתְגַּדְּלִים בָּאִים עֲדָרִים עֲדָרִים לְבָתֵּיהֶם.- בבלי מסכת סוטה, יא ע”ב
הכותבת היא הרבה נועה סתת, מנהלת המרכז הרפורמי לדת ומדינה
ארוחת החג של האגודה למען הלהט”ב והמרכז הגאה בעיריית ת”א תתקיים השנה לראשונה במתכונת וירטואלית | להרשמה לארוחה