צילום וקונספט – מיכאל ליאני
אמן הספוקן וורד יוסי צברי הוא יפה-נפש גאה שפותח על כל מה שבא לו בלי לדפוק חשבון. יצירות ספוקן וורד שכתב, כמו "אני הומו" או "תמיד רציתי להיות אשכנזי" הקנו לו מקום של כבוד בספוקן וורד העברי כאמן שלא סותם את הפה מול עוולות ואי-צדק חברתי.
עכשיו הוא לוקח את הז'אנר צעד אחד קדימה ומוציא את ספר הספוקן וורד העברי הראשון.
הספר, שנקרא 'יפה נפש', מאגד בתוכו את מיטב שירי הבמה של יוסי צברי – החל מהמוכרים שבהם כמו "תמיד רציתי להיות אשכנזי" ו"תרשמירי", ועד לשירים חדשים שנכתבו ממש לאחרונה, המדברים כמו תמיד על כל מה שבוער בנו בלב בדרך אמיתית ולא מתפשרת.
המושג 'יפה נפש' הפך בשנים האחרונות לסוג של מילת גנאי. האם זה איזה שהוא ניסיון לנכס אותו מחדש?
"אני לא מצליח להבין את המיאוס והזלזול שמתלווים לכינוי "יפה נפש", כאילו רגשות הומאניים והתחשבות בזולת היא דבר שיש להתבייש בו", אומר יוסי צברי ל-WDG, "אני גם מתקומם על העובדה שפעילים חברתיים או סתם אנשים אכפתיים מקבלים בשתיקה ובהכנעה את התואר הזה ולעיתים אפילו משתמשים בו כדי לבדל את עצמם ממי שנתפסים כנלעגים ורופסים. בדיוק כמו אנשי שמאל שכותבים "סמול".
אז אין פה ניכוס מחדש, אלא רק ניכוס. אין כאן תביעה אלא הסכמה. אני אכן יפה נפש. וגאה בכך. גאה ביכולת להזדהות עם סבל וקשיים של מיעוטים, של קהילות או אנשים אחרים וגאה שאני משתדל ככל יכולתי לפעול כדי להציף ולפתור את הבעיות שהחברה שלנו מתמודדים איתן".
ספוקן וורד הוא לרוב מחאתי. האם זו בעיקר דרך להשתחרר או שלדעתך יש לו כוח לעשות שינוי?
"אני לא מתיימר לחשוב שיש בידי אמנים ואמנות לשנות מציאות, אבל זה המרחב שבתוכו אני פועל ואין בידי לעשות דבר מלבד לעמוד בשער העיר ולצעוק. ואם כבר, אז למה לצעוק לבד? הרי על זה משטרים עובדים. הכלים הבנאליים ביותר של הפחדה, של הפרד ומשול, של סימון אויב משותף, כלים שעובדים כבר מאות בשנים לא השתנו ואפילו קיבלו משנה תוקף בחברה ובעיקר בפוליטיקה הישראלית".
צילום וקונספט – מיכאל ליאני
יצירות רבות שלך מרגישות כמו קריאה לאיחוד מאבקים. מה דעתך על הנושא?
"יש חשיבות גדולה בהבנת שותפות הגורל של קהילות מוחלשות כמו פליטים, להט"בים, ערבים, תושבי פריפריה וכיו"ב. עם זאת ולמרות שאני תומך נלהב במאבק של מיעוטים מודרים, אין לי כוונה או רצון לייצר אחוות מדוכאים ובכך לרדד את המאבקים השונים ואת הצרכים של אותן קבוצות. איחוד מאבקים עשוי לגרום שלא בטובתו לחיפוש אחר מכנה משותף רחב ככל האפשר, כזה שכל הקבוצות תוכלנה להסכים עליו, וזה בתורו עלול לסתור את מה שאיחד אותן מלכתחילה.
זה בנאלי ומובן מאליו שהחברה בישראל היא מגוונת ביותר. כולנו מהווים חלק ממיעוט כזה או אחר ואם לשאול מהנאום של נשיא המדינה כולנו משתייכים לשבט שהינו רק חלק מהעם. החיים במארג כזה הם מורכבים מאוד אבל מאתגרים ומעניינים פי כמה מחיים בחברה הומוגנית ומשעממת. הלוואי נשכיל לשמר את השוני ונצליח לשגשג כתוצאה מהרב-תרבותיות הזאת".
חפלת ההשקה שתתקיים ב 14.6 במרכז ענב בת"א תציג לא רק את ספר השירה החדש, אלא גם את יפה נפש – ההופעה. מופע חדש של צברי כשהפעם יופיע אתו על הבמה הרכב של ארבעה נגנים שילווה את הטקסטים המשובחים שלו במוסיקה מקורית.
"ההופעות שלי עד עכשיו היו מורכבות ברובן מסטנדאפ וקצת ספוקן וורד", הוא מסביר, "בעקבות הספר, החלטתי לעזוב קצת את הסטנדאפ, לפחות במתכונתו המסורתית, וללכת לכיוון אחר. שירה מדוברת עם מוסיקה חיה. בחרתי בערך 10 שירים מתוך הספר ופניתי לרון אלמוג (המפיק המוסיקלי) שנדלק על הרעיון מיד".
הלחנה של פואטרי סלאם – זה משהו שקיים? או שזה ניסיון ראשון?
"צריך להדגיש אין כאן ניסיון להלחין את הטקסט ולהפוך אותו לשיר גלגלצי, אלא יצירה חדשה שנולדה מהשילוב של הצלילים והמילים. בהתחלה נפגשנו רק שנינו וניסינו למצוא את הקו המוסיקלי של כל שיר. מה עוזר לטקסט, מה מפריע לו, מה מדגיש מקומות מסוימים או מטשטש אותם וכו'. רון עיבד את כל הרעיונות שלנו ותרגם אותם לתווים ואח"כ הרכיב להקה של ארבעה נגנים חיות (יוראי אורון על הבס, איתמר גרוס על הקלידים, שי אלון על הגיטרה ורון עצמו על התופים), נכנסנו לחדר חזרות והתחלנו לעבוד. לאט לאט התגבש הסגנון המוסיקלי המיוחד שנע בין פאנקי להיפ הופ בסגנון עדות ג'יל סקוט הרון".
צברי מזמין אתכם להיכנס לעולם צבעוני, ססגוני ומורכב, שמכיל גם את העידון של וינה וגם את האש של המזרח. השילוב הזה מבטא גם את הסכיזופרניה של צברי כאמן, כפי שזה בא לידי ביטוי בביוגרפיה האישית שלו. פה אין גבולות, זה עולם משובש שבו אפשר ואפילו צריך לחבר בין נבל לעוד, בין ג'אז לסלסולים ברבעי טון ובין סטפס לשירה תימנית.
"את ההשקה לספר ולמופע בחרתי לעשות במקום הכי "לבן" בת"א – מרכז ענב בגן העיר", מסכם צברי, "אני מתכוון להביא את הצבעים ואת הריח של שעריה, השכונה שבה גדלתי, אל המקום האשכנזי, המעונב והמרובע הזה. בקיצור – חפלת השקה. מה, לא תבואו?"
מופע השקה חגיגי לספר הספוקן וורד "יפה נפש" מאת יוסי צברי | יום חמישי 14.6 בשעה 20:30 | לרכישת כרטיסים
תגובה אחת
אחותי תרגיעי..לא יפת נפש ולא נעליים.
אוליי חולת נפש…..