אני אישה בזמני החופשי

pexels | cc0

נעים להכיר, אני משתייכת לקהילת הלהטב”ק, דתיה ו… אישה בזמני החופשי. לכבוד היום הבינלאומי למאבק נגד אלימות כלפי נשים, נשאלת השאלה האם זהותי כאישה משפיעה עלי בתוך סבך הזהויות שלי, אענה בסיפור: לצאת מהארון זה מהלך לא פשוט, בחברה הדתית הוא מורכב עוד יותר וטעון הרבה יותר.

לא אשכח את היום בו ניגשתי לרב שלי כמעט מקיאה מלחץ והתרגשות ויצאתי בפניו מהארון. את רוב השיחה אני כבר לא זוכרת, היא התמוססה בתוך בליל הרגשות שאיים להתפוצץ בתוכי.

אני זוכרת את תגובתו הראשונית: “תעצרי שניה”, הוא אמר, “יש לי שאלה חשובה ואז תמשיכי להגיד מה שתרצי”. אז הוא סיפר לי על סטטיסטיקה לפיה מספר גבוה של נשים דתיות (לא בהכרח יהודיות) המשתייכות לקהילת הלהטב”ק סובלות מאלימות בבית מהסיבה שהסביבה שלהן מצפה מאישה “לבצע את תפקידה” ולהביא ילדים לעולם, הוא הוסיף שכשדיברנו בעבר היה נשמע לו שההורים שלי הם לא אנשים פשוטים ושאל אם הכל בסדר בבית.

הוא קלע בול והוכחתי את טענתו, תהיה הסטטיסטיקה אשר תהיה.

להיות אישה לטב”קית ודתיה זה לעשות שילוב לכאורה בלתי אפשרי עם מטען כפול מטעם החברה שמקיפה אותך, זה לקחת את הזהות הנשית ולהכניס אותה לזירת המאבק העקוב מדם של דת ולהטב”ק.

מה קורה לאישה כשמכניסים אותה לסיטואציה קשה? ברוב הפעמים שותקת, מקטינה את עצמה, מנסה לברוח. עוד שנה עברה וזו הייתה שנה מדממת לנשים בישראל, רצח, אונס ואלימות כלפי נשים הופיעו בחדשות פעם אחר פעם.

אז להיות אישה וגם לטב”קית וגם דתיה? צריך הרבה אומץ פשוט להיות, שלא נדבר על לדבר ולהיות אקטיביסטית…

כנגד המצב הזה אני קוראת לנשים בכלל, לנשים לטב”קיות ולנשים לטב”קיות דתיות להרים קול – לבקש עזרה במידה וצריך, ליזום, לייצג, להנהיג כנגד הציפיה המובנית של החברה.

אנחנו לא מכונות לייצור ילדים ולא סמרטוט, אנחנו נשים, יש לנו ערך בזכות עצמנו והגיע הזמן שהחברה בישראל תבין זאת, מספיק דם נשפך השנה ובכלל.

ולכל אישה שקוראת את זה – את לא לבד, רק אל תסכימי להידחק לפינה! מוטב ללחוש מלשתוק, לספר למישהו קרוב… רק לא לשמור דברים בבטן.

מאחלת לנו שזו תהיה שנה טובה למאבק הנשי באשר הוא שם, שלא נבליג, שלא נשתוק, שלא נתקפל – אנחנו כאן בזכות ולא בחסד.

רעות שרוני, הינה פעילת הארגון בת קול – ארגון לנשים לט”בקיות דתיות. בת קול הינה עמותה המקיימת מסגרת של תמיכה ושל ערבות הדדית לנשים המבקשות לשלב בין שני חלקים בזהותן העצמית והחברתית – היותן לט”בקיות מחד והיותן דתיות מאידך. הארגון מקדם חינוך לסובלנות ולשוויון בחברה הדתית, מתוך מטרה לאפשר ללט”בקיות דתיות ולבני משפחותיהן לחיות חיים מספקים של כבוד ושותפות בתוך החברה הדתית.