אמא בטן אמא לב, הספר העברי הראשון העוסק בשאלה איך מגיעים ילדים לעולם במשפחה של שתי אמהות, יצאה לאור לפני שלוש שנים ולשמחתי הרבה יש לו עדיין ביקוש.
כתבתי את הספר כשנולד בני הבכור עילי והרגשתי שאין לו ספר שמתאר את הסיפור שלו, לא ייצוג למשפחה שלו ולא גם חינוך מיני לאיך הוא הגיע לעולם בתוך הפרוצדורה המורכבת הזו של בנק הזרע, תורם, אימוץ וכו'. היה לנו לא פשוט לתווך את התכנים האלה לסביבה אז על אחת כמה וכמה לתווך אותם לו, לצוות בגן שלו, לשכנים ולילדים של החברים הסטרייטים שלנו. ספר זה כל כך הרבה יותר פשוט.
אז השתעשעתי עם הרעיון המון זמן ואז לילה אחד זה פשוט פרץ ממני. בהתחלה רציתי לקרוא לו 'כשאמא פגשה את אמא' ובהמשך הוא הפך להיות 'אמא בטן אמא לב'. מבחינתי השם הזה (שנולד מתוך הדוקטורט של אורלי כורם) כל כך מדויק וכל כך מתאר את מה שאמהות שלנו היא: מצד אחד אמא ביולוגית מצד שני אמא נטולת זכויות והכרה ובעצם מה ההבדל בינן לבין המודל של אבא ואמא? מה ההבדל ביניהן?
באופן הכי פשוט ההתקשרות שלנו עם הילד מתחילה בפנטזיה עליו, ברגע שאנחנו מתחילים לדמיין אותו, איך הוא יהיה, איך הקשר שלנו יהיה איתו, מה הוא יעשה כשיהיה גדול? כדורגלן? כדורסלן? טייס קרבי? ומה ההבדל בין החלומות של אמא בטן לעומת החלומות של אמא לב?
בשבילי, להגדיר את הקשר שנולד בבטן ובלב באופן שונה זה לתת מקום והכרה לקשר המיוחד שיש לכל אחת מהאמהות. הן שוויון אבל יש הדדיות ויש מקום לייחודיות.
מבחינתי הספר הזה מיועד לא רק למשפחות גאות שמזהות שם את הנרטיב שלהן, אלא גם לאנשי מקצוע, שחשוב שיכירו את השונה, וידעו לתווך אותו לילדים בגן, בשכונה, בקליניקה בהדרכת הורים ובכלל. וגם למשפחות לא גאות, שפשוט רוצות להכיר ולהנכיח את השונה במרחב של הילדים שלהם. כשאנחנו נותנים לשונות שם ומקום, זה פתאום לא נהיה כזה ביג דיל, זה פשוט עוד משהו שקיים בנוף.
הספר יוצא עכשיו במהדורה שנייה ואני שמחה וגאה בו, ומבקשת את התמיכה שלכן בו.
חג גאווה שמח!
תגובה אחת
שלום,
אני כותבת עבודת סמינריון בנושא ייצוג המשפחות החדשות ובזמן העכשווי וקראתי את הספר שלך ומאוד התחברתי אליו. אני לא מכירה הרבה ספרים שעוסקים בנושא זה ואשמח לתגובה שלך לגבי הספר, לגבי החוויה שלך כתיבת הספר, לגבי החוויה של הבן שלך בקבלת הספר ועוד על מנת שאוכל לתת לכך התייחסות בעבודתי.