אם אוריינטציה מינית הייתה בחירה, איפה היינו עומדים כחברה ביחס לטיפולי המרה?

pixabay | cc0

פרץ לא ידע כי תפיסתו הפונדמנטליסטית בנוגע לקהילה הלהט"בית, הינה פגיעה ישירה במרכז העצבים שלנו, הוא שילח את החנית בנקודה הקשה והרגישה ביותר.

"טיפולי המרה" הם המעשה הנבזי ביותר שחברה מערבית יכולה לעולל לקהילה הגאה: מסכת השפלות, מניפולציות רגשיות, הפעלת אלימות פיזית ומנטלית במסווה של מילים מעודנות "טיפולי המרה".

בתגובה לאמירתו של שר החינוך המכהן, רפי פרץ, אנו חוטאים למטרה וממשיכים לחזור על הטענה המצטדקת: "כך נולדנו" ואין דבר שנוכל לעשות בנדון. הרשו לי לשאול: האם זה משנה? אם אוריינטציה מינית הייתה בחירה, איפה היינו עומדים כחברה ביחס לטיפולי המרה? האם ראוי שאדם יכתיב לנו במי נבחר להתאהב? להיכנס לחדר המיטות? (כל זמן שזה לא נעשה בכפייה או ניצול).

בראיון ל"הארץ", אמר בצורה חדה וברורה, ד"ר אוריאל אבולוף: "שזה מגיע לזהויות מיניות, לוקחים צעד אחורה ואומרים: 'לא, אין לי בחירה, אין לי ברירה, זה הגנים ההומוסקסואליים שלי אמרו לי לעשות את זה'. למה? למה אני צריך את קו ההגנה הזה?" עוד ממשיך להסביר: "אבל יש מצעד גאווה. אז על מה הגאווה, על הגנים? אם אתה באמת גאה, תהיה גאה בבחירה שעשית, בבחירה שלך […] יש מחקרים שמראים קורלציה מסוימת בין גנים לנטייה מינית. אבל למה להפקיע את יסוד הבחירה במקום להדגיש אותו?".

מדוע איננו עומדים בזכות בחירתנו הקרדינלית לנהל אורח חיים להט”בי וליברלי? מדוע אנחנו מתנצלים כאילו הייתה זו מכת גורל? המחנה השמרן דוחף אותנו לפינה ואנחנו משתפים איתו פעולה

ד"ר אבולוף מציע עמדה קרדינלית יותר: לגיטימציה בלעדית לטענת חופש הבחירה. תפיסתו מדויקת לעת. אמירתו של שר החינוך אינה מאיימת רק על הקהילה הלהט"בית, אלא על המחנה הליברלי בכללותו: אמירה כמו של פרץ מהווה אבן דרך בדריסת חופש הבחירה של המחנה הליברלי. פרובוקציות קונסיסטנטיות (כמו זו) מנרמלות את השיח, מאפשרות ומעודדות תוכן אלים, להשתחל לשיח הציבורי היום יומי.

אנחנו חוטאים למטרה, מסתתרים תחת ההצדקה האינהרנטית של נטייה מינית/ מגדרית. מדוע איננו עומדים בזכות בחירתנו הקרדינלית לנהל אורח חיים להט"בי וליברלי? מדוע אנחנו מתנצלים עקב יד הגורל? כאילו הייתה זו מכת גורל. המחנה השמרן דוחף אותנו לפינה ואנחנו משתפים איתו פעולה.

המחנה הליברלי כולו צריך לעמוד איתן ביחד עם הקהילה הלהט"בית, כל אדם שאינו מאמין בדריסת זכויותיהם של אזרחים ותושבים בשמה של קונספציה דתית קנאית, צריך לעמוד כמחנה מלוכד.

עלינו, הלהט"בים, מוטלת המחויבות והאחריות לחבר למאבקנו את כלל המחנה הליברלי, אנו שזורים ותלויים זה בזו. עלינו לעורר את אחינו ואחיותנו להצטרף ולהוביל איתנו חברה פלורליסטית, מכילה ומקבלת. חברה בה היהדות אינה מפקירה את חבריה הלהט"בים, אלא מחבקת אותם.

על דברי רפי פרץ בנושא האפרטהייד אתייחס בהמשך. למי מכםן שמתענייןת בדבריו של ד"ר אוריאל אבולוף, אני מזמין אתכםן להיכנס לקורס המקוון ולהמשיך ללמוד.