שירלי קנטור (צילום: יח”צ)
בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים במגזר העסקי מבינים שהוא אינו מנותק מהחברה הכללית, שתאגידים אינם “איים” שתכליתם רק להשיא ערך לבעלי המניות, אלא שהם מצופים גם ליצור ערך מיטיב למחזיקי ענין נוספים בסביבתם. זה כדאי להם, כי לשם מתפתחים העולם העסקי והחברתי. יותר ויותר אנשים מחפשים ייעוד ומשמעות במקום העבודה שלהם, ומצפים ממותגים לעזור לפתור בעיות חברתיות.
אחריות תאגידית היא גישה ניהולית, הרואה בתאגיד אחראי לניהול ההשפעות שלו על החברה והסביבה, ולא רק ברמת ציות לחוק, אלא יותר מזה. מדובר בהשפעות שבאות לביטוי בהתנהגויות היום יומיות של התאגיד, שאמורות להיות מכבדות וחיוביות. למשל, איזו השפעה יש למוצרים שלו, כיצד הוא מעסיק את העובדים שלו, כמה ומתי הוא משלם לספקים שלו, אילו מסרים ערכיים הוא מעביר בפרסומים שלו, איזו השפעה אקולוגית יש לתהליכי הייצור והלוגיסטיקה שלו.
אחריות תאגידית זו גישה המבינה שהתאגידים צריכים לקחת חלק פעיל ומיטיב בפיתוח המרקם החברתי והאקולוגי בתוכו הם פועלים, מאחר והם ניזונים ממנו – וכדאי להם שהוא יהיה חיוני ומשגשג לאורך זמן. המרקם הזה כולל את העובדים הקיימים והפוטנציאליים, את הלקוחות והספקים, את הקהילות השכנות וכמובן – את המרחב האקולוגי: אויר, אדמה, מים ובעלי חיים.
קשר כספי, ערכי וחברתי
אז מה הקשר לקהילה הגאה? יש קשר כספי וקשר ערכי-חברתי, והם שלובים זה בזה. הקהילה הגאה מהווה קבוצה גדולה של עובדים מוכשרים – כאלה שכבר מועסקים במקום עבודה וכאלה שעדיין לא, קבוצה גדולה של לקוחות וצרכנים וגם של ספקים. הבנה של הצרכים, הרגישויות והחוזקות המאפיינים את חברי וחברות הקהילה – בשל הרגישות החברתית המיוחדת בה הם מצויים, יכולה לעזור לחברות לשפר ולדייק את האופן בו הן מתייחסות לחברי הקהילה. כלומר, ליצור סביבת עבודה בטוחה ומכבדת, לכלול מגוון זוגות ומשפחות בפרסומי החברה, להתאים את השירות למגוון מגדרים והעדפות, ולתרום לפעילויות חברתיות שתומכות בקהילה הגאה.
התוצאה? עובדים שיוכלו לבטא את המיטב שבהם ולתרום יותר להצלחת הארגון, לקוחות נאמנים לאורך זמן, ספקים מחויבים, מוניטין חברתי חיובי למותג. היבטים אלה של רגישות חברתית מוגדרים בשיח האחריות התאגידית תחת עקרונות של גיוון והכלה, שמירה על זכויות אדם ויצירת אימפקט חברתי בקהילה. ניתן למצוא התייחסות אליהם גם בסטנדרטים בינלאומיים של ניהול אחריות תאגידית, כגון יעדי פיתוח הקיימות של האו”ם (SDG) ואמנת הדיווח הבינלאומית (GRI).
כיצד משנים את המציאות?
הפגנת ההזדהות הגדולה של המגזר העסקי עם הקהילה הגאה בקיץ 2018 היוותה נקודת מפנה ביחסם הפומבי של תאגידים לנושא הקהילה הגאה. עד אז כמעט שלא ראינו התייחסות פומבית לקהילה הגאה, למעט קמפיינים בודדים. השינוי נגרם עקב יצירתה של מאסה קריטית, בין השאר בזכות ריבוי השיחות ברשתות החברתיות שתרמו להגדלת המודעות הציבורית ותחושת הפמיליאריות עם הנושא, וככל הנראה גם מיקומם של חברי הקהילה בעמדות השפעה.
כדי שהשינוי לא יימשך, חשוב להכניס אותו לשיח המתמשך של אחריות תאגידית ולשגרת הניהול של תאגידים. קואליציית ארגוני הקהילה הגאה לאחריות תאגידית, ביוזמה של האגודה ושל LGBTech, יצרה שני מהלכים שעשו בדיוק את זה.
המהלך הראשון הוא השתלבות בכנס הבינלאומי של מעלה – הארגון המקדם בישראל את נושא האחריות התאגידית. בסוף 2018 נערך מושב מיוחד בנושא זה בכנס שהתקיים בתל אביב, בהשתתפות מנהלות בכירות מתאגידים גדולים. המידע תועד והופץ, ו-800 משתתפי הכנס נחשפו לקיומו כחלק מסדר היום של אחריות תאגידית בישראל.
המהלך השני הוא שילובן של שאלות בנושא הקהילה הגאה לתוך שאלון “דירוג מעלה” – דירוג המשמש חברות גדולות ככלי לבחינה וניהול של האחריות התאגידית שלהן. השאלות נוגעות לקיומם של שיתופי פעולה עם ארגוני הקהילה הגאה בנושאים כגון הדרכת עובדים ומנהלים לקידום סביבת עבודה בטוחה ומקבלת; התייחסות הארגון למגוון התאים המשפחתיים הקיימים בישראל כיום; ותרומה פילנתרופית לארגוני הקהילה הגאה.
חשוב שארגוני הקהילה הגאה וחברי הקהילה יכירו את השיח של האחריות התאגידית בישראל, מכיוון שזהו מרחב מתאים לקידום השינוי הרצוי. המרחב הזה מתקיים במקביל למרחב הציבורי-חקיקתי, ויש לו יכולת השפעה עצומה בפני עצמו. התנופה שהחלה בקיץ 2018 ממשיכה, ופרסומו של המגזין הזה הוא הוכחה לכך.
הכותבת מלווה מותגים ותאגידים בפיתוח ויישום אסטרטגיה עסקית-חברתית. עוד מאמרים מורחבים על אחריות תאגידית והקהילה הגאה בבלוג שלה
פורסם במוסף הכלכלה הגאה של The Marker ואתר WDG. לצפיה במגזין המלא
