שידורי המהפכה – סרטי הדוקו שמספרים את הסיפור הגאה של ישראל

עלייתה של סדרת הדוקו "המהפכה הגאה" בכאן 11 הזכירה לנו את הצורך בתיעוד ההיסטוריה הקהילתית ואבני הדרך של המהפכה שעדיין נמשכת. יאיר הוכנר, מייסד והמנהל האומנותי של פסטיבל הקולנוע הגאה, מציע רשימה של סרטים דוקומנטריים להט"בים שמשלימים את התמונה. לקרוא ולשמור
דוקוגאה
pixabay | cc0

כאדם גיי מחוץ לארון וגם בכובע המקצועי שלי כמייסד והמנהל של הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה, שנבחר מספר פעמים לאחד מפסטיבלי הקולנוע הגאים החשובים בעולם, אני מברך על כל יצירה להטב”קית מקומית, אם זאת סדרת טלוויזיה, סרט תיעודי, סדרה תיעודית, סרט קולנוע עלילתי וכמובן סרטים קצרים על שלל הז’אנרים. אני מסכים לחלוטין עם התזה של אוחובסקי, המופיעה בפרק השלישי של סדרת הדוקו החדשה שלו “המהפכה הגאה”, שהנוכחות שלנו בתקשורת חשובה, שהנראות של הקהילה חשובה. הנראות שלנו על גבי מסך הקולנוע ומסך הטלוויזיה משנה תודעה.

הייתי מעדיף נראות מגוונת יותר, אמיצה יותר, פוליטית יותר, אבל זאת לא הסדרה שלי, זאת סדרה של גל אוחובסקי ולירן עצמור ויש לסדרה הזאת תמה מאוד מסוימת שאפשר להסכים איתה או שלא. התמה אומרת שההצלחה של המהפכה הגאה בישראל הימנית, המסורתית, הגזענית והלאומנית נובעת משלוש סיבות: צה”ל, עדות המזרח ויציאה מהארון של סלבריטאים. בשלושת הפרקים המסוימים אוחובסקי ועצמור מנסים לענות על השאלה כיצד המהפכה הצליחה.

יש היסטוריה בסדרה אבל זאת לא סדרה היסטורית. אכן היה לי עצוב ששולמית אלוני ז”ל, האשה שבזכותה ב-22 במרץ 1988 בוטל החוק האוסר על משכב זכר לא מוזכרת בסדרה, גם ח”כ יעל דיין רבת הזכויות איננה, אבל זאת הבחירה שלהם. גם היה לי עצוב שעמוס גוטמן הקולנוען הלהט”בי הראשון מוזכר רק בסצנה קצרצרה מהסרט “נגוע”. אבל שוב פעם בשביל זה יש סרטים ופרויקטים אחרים שכן עסקו בעמוס גוטמן. כמו “עמוס גוטמן במאי קולנוע”, סרט דוקומנטרי של רן קוצר משנת 1997


בשלושה פרקים שכל מטרתם היא לבחון האם התזה של אוחובסקי נכונה או לא, אי אפשר לדחוס את כלהמאבקים הלהט”בים, או את כל הדמויות החשובות שהשפיעו על ההיסטוריה שלנו. אני יכול להבין מהיכן מגיעים לירן וגל שהם בחרו לתת דווקא למפורסמים ומפורסמות מהקהילה זמן מסך. אני משער שהם רוצים למשוך את הקהל הסטרייטי לצפות בסדרה. הם רוצים להיות נגישים לקהל צעיר וזה בסדר לחלוטין לתת לאנשים כמו אסי עזר, אורנה בנאי, הראל סקעת ואחרימות במה שהיא מעבר לתוכנית בידור. לתת להם אולי לראשונה לדבר על עצמם ועל תחושותיהם ועל ההתמודדות שלהם. חלקם ממש ריגשו אותי עם הווידויים שלהם.

אגב אני מזמין את כל אותם/ן סלבריטאים וסלבריטאיות לפסטיבל הקולנוע הגאה שיחגוג בנובמבר 15 שנה. אשמח מאוד לתמיכתם באירוע התרבות הלהט”בי הותיק והגדול ביותר בארץ.

אחת הטוענות כתבה לי שזה ביזיון שאליוט, עו”ד מיכל עדן וד”ר עמליה זיו לא מרואינות בסדרה אבל כן תוכלו לצפות בהן ב-“הזמן הורוד” סרטו של יאיר קדר, אדם רב זכויות בעצמו שהקים את מגזין הגייז החשוב ביותר בישראל שעל שמו נקרא הסרט. זמין לצפייה ביוטיוב כאן:

עוד בנושא:  המתמודדת הלסבית למשרת השריף: "אני יודעת איך זה להחשב למטרה בגלל מי שאני ולא בגלל משהו שעשיתי"


אחרת זעמה על הייצוג הטרנסי ולמה דור המייסדות לא מרואיינות, למרות שפרופסור איריס רחמימוב, דנה אינטרנשיונל, בל אגם, רומי אברג’יל, עופר ארז התראיינו ועשו עבודה נפלאה. את הותיקות תוכלו לראות בסרט בֶּבֶּה גם של יאיר קדר שזמין לצפייה כאן:


צדי צרפתי ריגש אותי במיוחד כאשר דיבר על החוויות הקשות שעבר, אם זה בצבא או בתקופת מגפת האיידס, אבל שוב פעם, זאת לא סדרה היסטורית. זאת סדרה שחוקרת תמה על שלושה מרכיבים בלבד (צבא, מזרחיות ויציאה מהארון).

לצערי לא נעשו סרטים תיעודיים מקיפים על אותה תקופה איומה של מגפת האיידס בישראל ועצוב שקרנות הקולנוע מסרבות לתמוך ביוצרים ויוצרות שכן מציעים פרויקטים מעולים, אחד מהם ממש מעולה של העיתונאי ינון מילס.

הבמאית הדס איילון יצרה לפני שנה סרט תיעודי חזק וחשוב בשם “הדווקאים” המביא למסך את סיפור חייהם המחתרתיים של ההומוסקסואלים בישראל, מהשנים בהן הנטייה הייתה לא חוקית ונחשבה למחלת נפש, ועד להפגנה הראשונה למען זכויות הקהילה שהתקיימה בתל אביב בשנת 1979. כל מי שזקוק למנה של היסטוריה גאה תמצאו אותה כאן:


אני יודע מהדס שהיא עובדת גם על הגרסה הלסבית. אני יודע שגם קלה לוין עובדת על סרט תיעודי על כביסה שחורה ופעילות יותר רדיקליות. אני מקווה שיהיו עוד יוצרות שיזמו פרויקטים לסביים על ההיסטוריה של הקהילה הלסבית, הדבר מעולם לא נעשה. כולי תקווה שגם קרנות הקולנוע יתגייסו לעזור להן בתקציב. דבר שכרגע לצערי הרב לא נעשה.

אגב שוליים חברתיים, תומר הימן ביים את “בובות נייר” המביא למסך את סיפורם של עובדים זרים פיליפינים גאים, ואת סיפורו של בחור העובד בתעשיית המין ומתמכר לסמים קשים ב”יונתן אגסי, הציל את חיי”. שני סרטים זוכי פרסים שזכו להצלחה מסחרית אדירה. תומר מארגן להם הקרנות זום שונות ואני מאמין שברגע שיהיה אפשרי הוא גם יחזור להציג אותם בשלל אולמות ברחבי הארץ. תעקבו אחריו בפייסבוק ותגלו מתי ההקרנות הבאות.

לצערי בסדרה “המהפכה הגאה” אין אפילו ייצוג אחד ללהט”בים פלסטינים, למרות שלאוחובסקי יש ידע נרחב בנושא כתסריטאי של “הבועה”. יש לו גם הכרות אישית עם אנשים שפרצו גבולות ושברו מוסכמות למרות כל הקשיים והחברה השמרנית. תוכלו ללמוד עליהם בסרט התיעודי “אוריינטד”:

ובפרויקט אחר של “כאן” שביימה אבתיסאם מראענה “סליחה על השאלה בערבית – הפרק הלהט״בי”:

אולי כדאי להפיק סרט שלם רק על המהפכה הגאה בחברה הערבית בארץ.

את הקולות הקווירים האלטרנטיביים והנועזים יותר בקהילה שלנו תוכלו למצוא בסרט הנפלא של רוני קובן, “יוצאים מהכלל” גם של כאן:

האם באמת התקיימה מהפכה גאה בישראל?

לדעתי לא. כל הזכויות של הקהילה הושגו באמצעות פסיקות של בתי המשפט וכמובן של בית המשפט הגבוה לצדק (בג”צ), אבל לא נחקקו חוקים לטובת הקהילה הגאה. בממשלה ששמה לעצמה מטרה לחסל את הרשות המחוקקת ולמנות שופטים הרבה פחות פלורליסטים והרבה יותר ימנים, דתיים וחרדים ואז אנחנו עלולים ללכת אחורה ואותן פסיקות יתבטלו לחלוטין. זה קורה ממש עכשיו בהונגריה ופולין, אז אל תגידו לי שזה לא יכול לקרות כאן.

עוד בנושא:  הכנסת דחתה את התיקון לחוק האימוץ שיאפשר לזוגות להט"בים לאמץ ילדים

לדעתי האישית,”המהפכה הגאה” רחוקה מאוד מאתנו ואנחנו ממש לא שם כדי לחגוג אותה, אבל זאת דעתי האישית.

זכותם המלאה של אוחובסקי ועצמור לטעון אחרת ולחגוג את ההישג שלדעתם קיים. אני מכיר באופן אישי את שני האנשים האלה שנים רבות. את גל אני מכיר כבר 17 שנה ואני אוהב אותו ומאמין בדרך שלו ובעשייה שלו. עצמור נכנס לעולמי רק לפני שנים ספורות עם שני סרטים להט”בים נפלאים: “גולדן בויז” שהוא הפיק לרויטל גל וכמובן “פרינסס שואו” של עידו הר, ואני מאוהב בו קשות. הייתי רוצה להדבק באופטימיות שלהם, אבל אני קצת יותר סקפטי.

אני מאחל לשניהם שהם יצרו עוד המון פרויקטים להט”בים וימשיכו להביא עוד קולות אחרים מגוונים ורדיקלים יותר מהקהילה שלנו כמו כאלו שהם ישראלים להט”בים נפלאים שמתנגדים לכיבוש ופועלים נגדו.

התעצבתי לקרוא בפוסט תגובה של גל אוחובסקי לאחד המגיבים שאף קרן לא הסכימה לתמוך בפרויקט, ולעזור לתקצב אותו בטענה השקרית מאוד שכבר עשו הכל על הקהילה והכל כבר נאמר, צולם והוצג ושיש יותר מידי סרטים עלינו. זאת טענה שנתקלתי בה באופן אישי כל כך הרבה פעמים גם כמנהל פסטיבל קולנוע להט”בי שמנסה להשיג פרסים לתחרויות הפיצ’ינג והסרטים הקצרים וגם כקולנוען. הגיע הזמן שגם הקרנות “הפלורליסטיות” יפסיקו להיות להט”בופוביות.

המהפכה הגאה – הסדרה של גל אוחובסקי ולירן עצמור עלתה לרשת במלואה ואני ממליץ לצפות בה, כי חשוב שהיא נעשתה ואני מקווה שיעשו עוד סדרות וסרטים שהמציגים את הנדבכים הרבים והמגוונים של הקהילה הגאה בישראל. כולי תקווה ששלושת הפרקים האלו יהיו רק ההתחלה של מהפכה תרבותית גאה גדולה יותר.

רוצים גם אתם לקחת חלק ביצירת הנרטיב?

הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה מזמין אתכן/ם לקחת אחריות על הנרטיב שלכן/ם. העולם העכשווי בו אנחנו חיים מאפשר לכל אחת ואחד מאתנו לקחת מצלמה או את הסלולרי הפרטי ולצלם סרט, לספר סיפור. אנחנו מזמינים אתכן/ם לספר את הסיפור שלכן/ם.
אנחנו נשמח להעניק ליצירות שלכן/ם במה במסגרת הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה שיתקיים בין התאריכים ה-12 בנובמבר עד ה-21 בנובמבר 2020.

להגשת סרטים לפרויקט לחצו כאן


הכותב הוא המייסד והמנהל של הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה – TLVfest

עוד בנושא

תגובות

2 תגובות

  1. יוסף יפה עיניים הגב

    זה הזמן להקים פסטיבל איכותי שיתחרה ב-TLVFEST כי מגיע לנו לצפות בסרטים הרבה יותר טובים

  2. רוני קובן מסתכל עליהם כמו על חיזרים הגב

    אסוננו אם זה נחשב ל”סרט טוב”. זאת סתם מציצנות סטרייטית זולה שמתייחסת לקוויריים כחיזרים די מטומטמים. רע ביותר.

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

גלילה לראש העמוד
X
דילוג לתוכן