fbpx

בהסכמת המדינה – ביהמ"ש העניק צו הורות עבור ילדים על אף שאימותיהן כבר נפרדו

בית המשפט למשפחה באילת קבע בהסכמת המדינה - לגיל הילדים והמצב הזוגי הנוכחי של האימהות אין כל משמעות בהענקת צו הורות. עו"ד אחינעם סגל אורבך מסבירה על משמעות פסק הדין ועל ההבדל בין צו הורות לצו אימוץ
גירושין
cc0

פסק דין מיוחד ניתן היום בבית המשפט לענייני משפחה באילת, בעניין צוי הורות לזוגות נשים.

ליאור ומיכל, שתי נשים, אשר הכירו לפני שנים רבות והיו לזוג. הן הביאו לעולם 2 ילדים – כאשר כל אחת מהן ילדה אחד. הן גידלו את הילדים כמשפחה לכל דבר ועניין, יחד עם בתה הגדולה של ליאור, כאשר לאחר מספר שנים החליטו להיפרד.

ליאור ומיכל לא הסדירו את מעמדן ההורי כלפי הילדים בשום צורה רשמית כלשהי, אך שימשו כאימותיהן לכל דבר ועניין. כאשר מלאו לילד הגדול 7.5 שנים ולבת הקטנה 4.5 שנים – החליטו ליאור ומיכל להסדיר את המעמד הרישומי של שתיהן כאימותיהם של הילדים ובחרו לעשות זאת באמצעות הגשת בקשה לצו הורות בבית המשפט לענייני משפחה, שהוגש על ידי באות כוחן, עו"ד אחינעם סגל אורבך ועו"ד שירלי בן שטרית.

בפסק דין מהיום, אשר ניתן לאחר הסכמת המדינה לכך, הכירו בית המשפט ומדינת ישראל בכך שעל אף פרידת בנות הזוג – הילדים הם של שתיהן ולמצב הזוגי הנוכחי שלהן אין כל משמעות.

פסק הדין קובע שכאשר זוג נשים החליט להביא לעולם ילדים, מתוך החלטה משותפת לשמש כאימהות שלהן, ללא קשר לזהותה של היולדת ולקשר הביולוגי בין אמא אחת לבין הילד – הרי שיש להכיר בהן כאימהות שוות ללא קשר לשאלה האם במועד הגשת הבקשה או במועד קבלת הצו הן היו זוג.

עד לא מזמן, זוג נשים שנפרדו והיו מעוניינות להסדיר את רישום הילדים וכן זוג עם ילדים בני למעלה משלושה חודשים – היו נשלחות על ידי המדינה להגיש בקשה לאימוץ ולא לצו הורות. למרבה המזל, בתי המשפט השונים הכירו בחשיבות ההכרה בהורות אל מול ההכרה באימוץ וניתנים יותר ויותר צווים עבור ילדים הגדולים משלושה חודשים.

בשנים האחרונות נוטים בתי המשפט למשפחה להעדיף יותר ויותר הענקת צוי הורות מאשר פניה לאימוץ. כך למשל בביהמ"ש בנצרת (השופט אסף זגורי), שדן במקרה של בנות זוג שהביאו יחד לעולם 4 ילדים, בו נדחתה בקשת המדינה להמיר הליך לצו הורות בהליך אימוץ. בנוסף ניתנו בביהמ"ש בת"א מספר צווי הורות להורים שנפרדו, ביניהם צווי הורות לאמהות פרודות לגבי 3 ילדים בגילאים 10, 7 ו- 4 וצווי הורות לאבות פרודים לגבי התאומים שנולדו להם בפונדקאות, כאשר בכל המקרים האחרונים המדינה כלל לא ביקשה להמיר את התיקים להליך אימוץ, אלא רק התעקשה על בדיקת עו"ס לגבי נסיבות המקרה, ולאחר שתסקיר העו"ס העלה שההורות המשותפת מתקיימת גם לאחר הפרידה, ביהמ"ש נתן את צווי הורות ללא כל קושי.

כאמור, גם הפעם קבע בית המשפט כי יש לתת צו הורות עבור ילדים בני 7.5 ו – 4.5 וזאת על אף כי אימותיהן נפרדו זה מכבר, כאשר במקרה הזה המדינה נתנה את הסכמתה לצוים ללא כל דיון וללא התנגדות.

עוד בנושא:  עשתה היסטוריה: שילה ויינברג היא חברת המועצה הטרנסית הראשונה בישראל

קצת על ההבדלים בין צו הורות לצו אימוץ:

ראשית המהות. זוג נשים שמביא לעולם ילד, מתוך החלטה משותפת לשמש כאימותיו ולדאוג לכל צרכיו – אמורות להיות מוכרות כאימהות שלו, ללא קשר לזהות היולדת וללא קשר למטען הגנטי שנושא הילד.
אימוץ קובע כי למעשה אמא אחת אינה האמא ה"אמיתית" מלידה, האמא המאמצת רשומה לעד בספר האימוץ של מדינת ישראל – מה שלמעשה מקבע את ההבדל בין האמהות ונותן משקל רב לביולוגיה.
צו הורות קובע כי לביולוגיה אין כל משמעות במשפחה בה יש 2 אמהות ולמעשה אין הבדל בין האם היולדת לבין האם שלא ילדה.

שנית ההליך. מכיוון שצו אימוץ מוסדר בחוק, אין אפשרות לסטות מההליך המשפטי לקבלת צו האימוץ. מה שאומר שחייבים לעבור תסקיר של שירותי הרווחה והתסקיר הזה לא נערך לפני גיל חצי שנה – מה שמאריך ומסרבל את ההליך לקבלת ההכרה הרישומית, שכן עובדות ועובדי הרווחה עסוקים מאוד במקרים של משפחות במצוקה אמיתית, כך שהתיקים של זוגות נשים – הנחשבות משפחות חזקות וראויות, נדחקים לסוף הרשימה.

הליך של צו הורות הוא הליך שנקבע על ידי בתי המשפט ועל כן נתונה סמכות לכל שופט ושופט בבית המשפט לענייני משפחה לנהל אותו כראות עיניו, באופן שבעיניו משרת הכי טוב את טובת הילד. על כן, ברוב המכריע של בתי המשפט ואצל הרוב המכריע של השופטים – מספיקה בקשה ערוכה היטב ומגובה בראיות לקשר הזוגי בין בנות הזוג ולכוונתן להביא לעולם ילד במשותף. בקשה כזו מונעת את הצורך בקבלת תסקיר של הרווחה, מקצרת את ההליך באופן משמעותי ולא גורמת לבנות הזוג עוגמת נפש הכרוכה בהוכחת זוגיותן ואימהותן אל מול עובדת סוציאלית.

מועד הגשת הבקשה לצו אימוץ שונה מהמועד בו ניתן להגיש בקשה לצו הורות. צו אימוץ, כאמור, לא נדון לפני שעוברת חצי שנה לפחות מיום הלידה.

בקשה לצו הורות ניתן להגיש אף במהלך ההריון. זוג נוסף שיוצג על ידינו בבית המשפט בחדרה הגיש דרכנו את הבקשה עוד במהלך ההיריון. נקבע דיון ובו ניתנה הסכמה של המדינה לצו הורות אשר יינתן מיד לאחר הלידה, וניתנה החלטה חתומה של ביהמ"ש לביה"ח לפיה לאם הלא ביולוגית יש סמכות לקבל החלטות בנוגע לילוד כבר במועד הלידה בבית החולים.
לאחר הלידה, המדינה הגישה צו לחתימת בית המשפט בתוך 3 ימים וביהמ"ש חתם על הצו באותו היום. זהו צו ההורות הכי מהיר שניתן עד היום.

רוצה לקרוא עוד?

תגובות

השארת תגובה

אתר WDG לא יפרסם תגובות המפרות את תנאי השימוש של האתר, לרבות תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון מבזה או פוגעני.

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הפאנסקסואליות הפוליאמורים הלהט"ב

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן