צילום: אליעד סודאי
מכירים את הסרטים האלה שבהתחלה יש סיפורים נפרדים של דמויות אינדיבידואליות ובהמשך מתברר שכל הדמויות קשורות זו לזו וכולן הן חלק מאותו סיפור?
אז כזה, רק במחזה – שעולה בימים אלה בקפה תיאטרון הקאמרי.
בהתחלה אנחנו מתוודעים לארבע דמויות: גל, בחור גיי ששנים ארוכות לא מצליח למצוא בן זוג.
יותם, נער בן 14 שנשלח על ידי הוריו בעל כורחו למחנה קיץ יהודי-ערבי ומתחיל לגלות שם שהוא נמשך לבנים. מרסל, אורחת בחתונה של זוג גייז ויש לה מה להגיד על זה, והיא מעדיפה להישאר בחוץ ולא להיכנס פנימה. ולאה גולדברג המשוררת, שסיפור חייה דומה לסיפור של גל – כי גם היא היתה אהובה על רבים אך לא זכתה לאהבה משלה בחייה.
בהמשך ההצגה מתגלה הקשר בין כל הדמויות, והעלילה מתפתחת עד לעימות בלתי נמנע בין שתי דמויות הגברים. אני בכוונה משאיר את זה עמום כדי שתלכו לראות, כי יש מה לראות.
אור ענבר, שזהו המחזה הראשון באורך מלא שהוא כתב ומביים, עשה כאן עבודה מצוינת.
מן הראוי לציין גם את שמם של השחקנים הצעירים והמוכשרים שלא היכרתי קודם – יואב צרפתי, ענבל ארז, יובל מונק ונדב בלומנברג. כולם עושים כאן יופי של עבודה, וגם במקומות שהמחזה קצת נופל (ואין הרבה כאלה, תכלס – זה מחזה שכתוב היטב), המשחק שלהם מרים אותו.
על כולם מתעלה יואב צרפתי, בתצוגת משחק מרשימה שלא היתה מביישת גם את האכסניה שבה מוצגת ההצגה – תיאטרון הקאמרי עצמו. שתי מערכות היחסים שמתפתחות במחנה הקיץ – בין יותם בן ה-14 לכפיר הפופולרי וה”גברי”, ובין יותם לרביע, נער ערבי שאוהב לרקוד עם יותם בלי לדבר – ממש קמות לתחייה בזכותו של צרפתי, שממחיש לנו את הלך הרוח של שלל הדמויות במחנה, כולל הבנות שאיתן הוא מופיע במופע הסיום. צרפתי הוא שחקן מוכשר עד מאוד, וכולי תקווה שאזכה לראות אותו בהצגות נוספות בעתיד.
גם ענבל ארז נהדרת כאן כלאה גולדברג – שכביכול נמצאת “ברקע” ולא במרכז, אך דמותה חשובה להתפתחות הדרמטית של המחזה, והיא גם זו שהעניקה למחזה את שמו – “מותר לאהוב”, מתוך שירה האלמותי “את תלכי בשדה”. אלא שהפעם נוסף לשתי המילים האלה סימן שאלה – והשאלה אם מותר לאהוב היא גם זו שמחברת בין כל הדמויות.
כפי שדמותה של גולדברג אומרת במחזה “זה שמותר, לא אומר שזה יקרה”, ועל זה בדיוק מדבר המחזה – כי גם במקומות בהם יש קבלה מוחלטת של קהילת הלהט”ב, ועם כל ריבוי החתונות הלהט”ביות סביבנו – רבים בקהילה מוצאים את עצמם בודדים. אז מה התועלת בכך שלהט”בים מקבלים את הלגיטימציה לאהוב, אם בפועל הם אינם מצליחים לממש אותה?
שאלה ממש מצוינת – שמצדיקה ביקור שלכם בהצגה הזו.
“מותר לאהוב?”. קפה תיאטרון הקאמרי, שדרות שאול המלך 19, תל אביב.
מאת ובבימוי: אור ענבר. משחק: נדב בלומנברג, יואב צרפתי, ענבל ארז, יובל מונק. תפאורה ותלבושות: יערה שילוני. עיצוב תנועה: מאיה דגן. מוזיקה מקורית: נמרוד עציון. תאורה: רועי דביר.
