מורי נבוכי הדור – כך תציל קהילת הלהט"ב את היהדות

צילום: נדב יצחקי

בכל דור ודור עומדים עליה לכלותה, והיהדות מצילה את עצמה מידם. היהדות היא דת חושבת. גיבוריה של היהדות הם תלמידי החכמים, האנשים החושבים, המבררים, אלו שאינם מוכנים לתפוס את המציאות כמו שהיא וקוראים לחשוף אותה דרך החשיבה והפלפול. זהו הישגה הגדול ביותר, אך זהו גם עניין שפעמים רבות היה לה לרועץ. היהדות מעולם לא חיה בגטו. היא תמיד התכתבה עם תרבויות שונות שחיו לצידה. כאשר נתקלה בחכמות שונות ממקומות שונים, היא דאגה לאמץ את עיקריהן הנעלים, ולהשליך את הרגליהן המשחיתים. לרוב היא חוותה תהליך מחזורי, שאפיין כל דור ודור.

בשלב הראשון חוו היהודים מבוכה. הם נבוכו לאור חכמות ותפיסות אשר אתגרו את תפיסת עולמם וערערו אותה. אך הודות למנהיגים יהודים אמיצים, התגברה היהדות על חכמה זו שאיימה לכלותה. אותם מנהיגים, התמודדו עם ההשפעות החיצוניות במאמץ אינטלקטואלי מרשים, אשר יישב חכמות אלו עם עיקרי היהדות.

במאה ה-11 לספירה, היה העולם המוסלמי מרכז רוחני משכיל אדיר בהיקפו. תחת שלטון האסלאם, התפתחו מקצועות מדעיים שונים, וכן התרחשה פריחה פילוסופית משגשגת. אך פילוסופיה זו איימה בכוחה האינטלקטואלי לכלות את היהדות. יהודים רבים נבוכו לאור חכמתם של אריסטו ואפלטון, שסותרת את הדת היהודית. ואז נחלץ רבי משה בן מימון להצילנו מידה. הוא כתב חיבור אמיץ ומשכנע, בשם "מורה נבוכים", אשר יישב את היהדות עם הפילוסופיה. חיבור זה הפך להיות טקסט מכונן בעולם המערבי כולו, ושינה את פני היהדות ללא היכר.

במאה ה-18 החלו לפעול באירופה הוגים כמו הגל, הרדר ועוד, אשר שיכתבו את תולדות העמים בראייה פילוסופית. באשר ליהודים, אותם הוגים ראו בהם תופעה חולפת אשר עתידה להיכלות. גם כאן נחלצנו להצילנו מידם. רבי נחמן קרוכמל כתב את החיבור "מורה נבוכי הזמן", על מנת ליישב את תורת הגל וחבריו עם הצדקת קיומו של העם היהודי. מאמר פילוסופי זה, היה בסיסם האידיאלוגי של הס וגרץ, אשר מתוך כתביהם צמחה תנועת הציונות שהוכיחה לעולם כי אנחנו כאן בכדי להישאר. כזו היא היהדות. כשנדמה שהיא איננה רלוונטית ושייכת לעבר, היא מוכיחה לעולם שהיא תמיד הייתה ותמיד תישאר רלוונטית. אך יש בכך גם שיעור ליהדות עצמה. היהדות מתאימה את עצמה לרוח התקופה, בכך שהיא מתמודדת עם חכמת התקופה. מתוך התמודדות זו היא צומחת, מתפתחת, מעשירה את עצמה, ובכך הופכת לתורת חיים.

אך בשביל לקבוע כי היהדות והפילוסופיה חד הן, בכדי להגיד שהעם המפוזר בכל התפוצות ראוי להיקרא עם ככל העמים המפוארים של אירופה, דרושה הרבה יותר מיכולת אינטלקטואלית מרשימה. דרוש אומץ. במעבר לימינו אנו, הרבה נאמר על הציבור החילוני-ליברלי כיום בישראל, אך יותר מהכל נאמר עליו כי שורר בו משבר מנהיגות. ואני אומר – משבר המנהיגות הוא משברה של היהדות דווקא. העולם סביבנו ממשיך להתקדם ולהתעצם אינטלקטואלית, ממשיך להעשיר את עצמו, ורק כאן, על אף ששרדנו אלפיים שנה, אנחנו נסוגים לאחור. מדוע?

עולם המכינות אמנם משמש בפועל בית ללהט"בים רבים, אך נכון להיום הוא בית קר ולא מחבק. שלא באשמתו. ערכים רבים שעולם המכינות פועל לאורם אינם מתיישבים עם עקרונות להט"ביים

היהדות – לדתיים. חכמת העולם – לחילוניים. והמשוואה הזו נכונה לשנים 1948-2019, כי אנחנו באים לשנות. אל לנו לוותר על עצמנו. כאשר אנחנו נתונים במשבר, אסור לנו להתעלם ממנו. עלינו לאמץ אותו ולעשות ככל הניתן בכדי ליישב אותו. כאשר אני פוגש חבר'ה חילוניים ולוחש באזנם: "יהדות, ציונות, ירושלים", חלחלה עוברת בכל גופם. כנ"ל לגבי דתיים מסוימים עם ביטויים כמו: "ערבים (או כל מיעוט אחר), משכב זכר, ליברליזציה, פוסט-מודרניזם" ועוד… מהחלחלה הזו שעוברת בגוף שלנו, אסור לנו להתעלם. עלינו להעמיק בה וליישב אותה.

קוראים לי יואב, אני הומו ובוגר מכינת חצבה-ערבה. בימים האחרונים אני עושה מאמצים רבים על מנת ליישב בין העולמות. אני פועל מתוך הבית שלי, עולם המכינות. הבחירה לפעול מתוך בית זה איננה פשוטה. עולם המכינות אמנם משמש בפועל בית ללהט"בים רבים, אך נכון להיום הוא בית קר ולא מחבק. שלא באשמתו. ערכים רבים שעולם המכינות פועל לאורם אינם מתיישבים עם עקרונות להט"ביים. ואף על פי כן, בתחילת השנה הצטרפתי לצוות ההדרכה של איגי, וביחד הקמנו תכנית מנהיגות גאה למכיניסטים ושינשינים חברי קהילת הלהט"ב. מתוך הקמת מפעל זה, איתרנו שותפים רבים בעולם המכינות המייחלים לשינוי, וכך צמחה והוקמה קהילת בוגרים פרו-להט"בית המונה כמאה ושבעים בוגרי מכינות.

כיום בענייני להט"ב, עולם המכינות מזוהה עם אמירות וביטויים פוגעניים מבית מכינת עלי ורבניה. אך בל נשכח, שהיהדות לא צמחה מאותם מקומות פחדניים וקיצוניים, אלא דווקא על ידי מנהיגים אמיצים כרמב"ם, רנ"ק ועוד. תורת עמנו היא תורתו של בית הלל, תורה שעיקרה הוא "ואהבת לרעך כמוך", תורה אשר מקדשת את אהבת האדם באשר הוא אדם.

כעת זהו תורנו, הקהילה הגאה, להציל את היהדות. המאבק הלהט"בי הוא מאבקו של הציבור הליברלי כולו. לא בכדי שותפים רבים למאבקנו. מאבק זה טומן בחובו את רצונו של הציבור הכללי לחזור להיות מי שהוא באמת. הוא טומן בחובו את הרצון של כולנו לשוב להיות שונים! הוא מנער את ההרגל שלנו לנסות להיצמד לנרטיב המגביל ומסרס אותנו. נרטיב אשר מכה בנו כשאנחנו חורגים מ"הנורמה" המקוללת. לא רוצים להיות נורמליים! היהדות ניצלה כי היא לא הייתה מוכנה בכל דור ודור להישאב לנורמליות שסבבה אותה. היא תמיד אמרה את המילה האחרונה.

לצערי, בעיני רבים, היהדות איננה נחלתנו כעת. אך ייתכן שהרגשה זו, שצפה בכולנו, היא קולה של היהדות הקוראת לנו להצילה. כעת עלינו לאתגר את אלו שמינו את עצמם לדובריה של היהדות. להזכיר להם שהצלתה של היהדות מותנית באדפטציה לחכמת התקופה, בעימות המתמיד עם ערכי הצדק, עם אהבת האדם באשר הוא אדם. בואו ונצא להרפתקה הזו. בואו נחזיר את היהדות ללהט"ב, ואת הלהט"ב לערכי היהדות.

הכותב הוא סטודנט במרכז האקדמי שלם, בוגר קורס תשתית של ישראל חופשית, מקים תכנית מנהיגאה בשיתוף עם איגי וממובילי פורום בוגרי המכינות הפרו-להט"בי