אני נטע מגידוב ואני בת 18.
כשעברתי לכפר סבא לפני 3 שנים, ידעתי שיש בעיר קבוצה פעילה של איגי (ארגון נוער גאה) ורציתי להצטרף. אחרי הפגישה הראשונה הזמינו אותי לבוא לשרונה – מועדון של איגי באזור השרון שנמצא בתוך מתנ"ס בעיר, והתחלתי ללכת לשם כל שבוע.
באחד הביקורים שלי במועדון, חבורה של נערים עמדה מחוץ לחדר של שרונה וכשיצאנו לשתות מים הם ירקו עלינו. באותו רגע לא היה לנו יותר מידי מה לעשות חוץ מלקוות שזאת תהיה הפעם האחרונה.
באותה שנה גם התחלתי להתעניין באקטיביזם. הלכתי בפעם הראשונה למצעד הגאווה בתל אביב, השתתפתי במחאת האימוץ, ולקראת חודש הגאווה אפילו לקחתי חלק בארגון ארועי גאווה קטנים במרכז הנוער העירוני.
שנה לאחר מכן התקיימה פגישה במרכז הנוער העירוני, במטרה לתכנן אירועים נוספים לחודש הגאווה הבא. נפגשנו כמה בני נוער ואחד משני המדריכים (הנפלאים) ממועדון שרונה. דיברנו שוב על אירועים קטנים יחסית כמו מעגלי שיח או הקרנה של סרט שקשור לקהילה. בדיעבד אני יכולה להגיד שרובנו פינטזנו על מצעד ראשון בעיר.
בערך חודש אחרי הפגישה הזאת נפגשנו שוב במועדון שרונה לפעילות רגילה. שעה אחרי שחזרתי הביתה הסתכלתי בפלאפון וראיתי 10 שיחות שלא נענו מהמדריכים ומהחניכים. ניסיתי להתקשר בחזרה אבל הם לא ענו. רק אחרי כמה שעות מישהו מהם חזר אלי וסיפר לי שאחד החניכים, שבמקרה הוא גם החבר הכי טוב שלי, הותקף על ידי חבורה של נערים ברחוב בזמן שהוא ניסה לחזור הביתה, כי הם לא הבינו מה המגדר שלו. שבוע לאחר מכן התכנסנו שוב במועדון שרונה וניסינו להחליט איך אנחנו יכולים לגרום לחברי הקהילה להרגיש יותר בטוחים במקומות ציבוריים.
בחרנו במצעד גאווה כי הבנו שככל שהאירוע יהיה יותר פומבי, יהיה קשה יותר להתעלם ממנו ויהיו חייבים להכיר בעובדה שאנחנו כאן ולא מתכוונים ללכת.
עבדנו מאד קשה על המצעד במשך חצי שנה. שני המדריכים של שרונה השקיעו את נשמתם בשביל לארגן את המצעד, ותוך כדי הקפידו להשאר זמינים לחניכים שלהם בכל פעם שהיינו צריכים.
בתחזיות הכי אופטימיות הערכנו שכ-500 אנשים יצעדו איתנו, אבל בפועל הגיעו כמעט 4,000. זה היה מאד מרגש. אנשים באו אלי חודשים אחר כך וסיפרו לי שסוף סוף היה להם או לקרובים להם את האומץ לצאת מהארון, או שקרובי משפחה שלהם הראו תמיכה בהם בפעם הראשונה בפומבי. אני ישר ידעתי שצריך מצעד שני בעיר, כי הרגשתי שהשינוי מתחיל אבל יש לנו עוד דרך ארוכה.
את המצעד השני ארגנתי מתוך הפורום הגאה של כפר סבא שאותו מנהלים רחל בועז ולי-ים גבאי הנהדרים. הם נתנו לי לעמוד בראש צוות המצעד (כמובן שהם היו שם ועשו המון לכל אורך הדרך). זאת הייתה עבודה מאד קשה אבל יותר מכך, מספקת. זכיתי להכיר המון אנשים מדהימים, לעבור בתיכונים וחטיבות ביניים ולדבר עם הנוער בעיר על החשיבות של אהבת חינם, וגם לקחת חלק בהפקת סרטון פרסומת בזכות התרומה הנדיבה של אור ארצי הפקות. העבודה הייתה מאד קשה, והיו פעמים שפחדתי שאני לא אצליח גם להרים את המצעד, גם ללמוד בבית ספר, גם לעבוד וגם לנהל חיי חברה, אבל בסופו של דבר הצלחתי הכל.
בשישי הקרוב (31.5) יתקיים מצעד הגאווה השני בעיר ואני מזמינה את כולכם לבוא לצעוד איתנו למען שיוויון זכויות ואהבת חינם!
בימוי והפקה- אור ארצי הפקות | צילום- אורי שכטר | עריכה- נעמה להב | צבע- ירין אהרונוף
תודות נוספות: אולפני sps, הפורום הגאה של כפר סבא, רחל בועז, לי ים גבאי, נטע מגידוב, אהובה סקעת, נדב וינוקור, ראש עיריית כפר סבא רפי סער, איתי צחר, עילאי הרסגור, פליאה קטנר, מירב הלפמן, יהורם לוי, שי זייד.
