"הקב"ה מעדיף אותי כאדם חי ושמח"

האם ללסביות דתיות יותר קל מול המשפחה? איך מתמודדים הומואים מאמינים עם האיסורים הקשים? וכיצד מתייסחת הקהילה הדתית לקהילה הטרנסית? | להט"בים דתיים משתפים את חוויותיהם לקראת כנס להט"ב ודת באוניברסיטת אריאל
ariel

"לא האמנתי שהקב"ה רוצה שאני, שנבראתי על ידו, אחיה את חיי כשרוב הזמן אני חושב על לא להיות יותר", משתף מיכה יהודי, גבר טרנסג'נדר בן 27 שגדל ביישוב עלי במטה בנימין ולמד כל חייו במוסדות חינוך דתיים לבנות בלבד.

"במשך שנים האמנתי שכל התייחסות הלכתית לזהות שלי כאדם טרנסג'נדר, תהיה כמו המעט שנתקלתי בפורומים – בהם המליצו לי "לחזור להיות אישה" והסבירו לי שיש לרפואה יכולת "להחזיר לי את האישיות הקודמת שלי", לו רק אבין שמה שאני עושה "זה לא יהודי ולא בריא", משתף מיכה, "לא הבנתי למה נבראתי לחיות חיים של שקר, למה העולם אף פעם לא יוכל לראות אותי כמי שאני באמת, אבל לא ראיתי דרך שבה אוכל לחיות כגבר תוך שמירה על הזהות הדתית שלי".

לאחר 7 שנים בצבא החליט מיכה לקחת הפסקה וכעת לומד במכון פרדס ללימודי יהדות בירושלים ומתנדב בארגון שב"ל (שהכל ברא לכבודו), הפועל למען קבלה של להט"בים בחברה הדתית דרך חינוך, על מנת לתת קול לאותם טרנסג'נדרים שאינם יכולים לדבר ולהיחשף.

ב-8.1.18 ישתתף מיכה בפאנל דת ולהט"ב שיתקיים באוניברסיטת אריאל, יחד עם ארבעה משתתפים נוספים, כל אחד מהם מייצג זהות אחרת על הקשת הלהט"בית, וינסה להעניק הצצה קצרצרה לתוך עולמו, המשלב אמונה וגאווה. 

"זה לא פשוט לפתוח את עצמך לשאלות מכל אדם סקרן ברחוב לגבי מה יש לך במכנסיים, לגבי הכאב שהיה לפני היציאה מהארון, לגבי איך המשפחה מקבלת אותך עכשיו. אבל חייבים לעשות את זה, וזה מה שאני מנסה לעשות", מסביר מיכה, "כשאנשים מגלים או שאני מספר להם שאני טרנסג'נדר, לרוב התגובה הראשונה זה חוסר הבנה. עדיין יש הרבה אנשים שלא מכירים את המושג וישאלו אם זה אומר שאני "אישה שרוֹצָה להיות גבר" או "גבר שרוֹצֶה להיות אישה"? אני משתדל תמיד להסביר בסבלנות את המושגים הבסיסיים והמון על מה כדאי להימנע מלעשות ולמה".

לא כועס אל אלוקים | מיכה יהודי

"אחד הדברים המרכזיים שהובילו לכך שלא יצאתי מהארון לפני גיל 25 היה האמונה שלי. לצד זה, אני מאמין בלב שלם שהאמונה הייתה גורם מרכזי בהחלטה בסופו של דבר להתחיל לחיות את חיי כגבר", מסכם מיכה, "סוף סוף באמת התחלתי להאמין שהקב"ה אוהב אותי ואני חייב לעשות כל מה שביכולתי להפוך לאדם ששמח לחיות בעולם. לא משנה מה רבנים או ההלכה אמרו עלי, לא היה לי ספק שהקב"ה מעדיף אותי כאדם חי ושמח, שעובד את השם מתוך מקום של שמחה והודיה בפעם הראשונה בחיים".

אנשים רבים מתפלאים על המורכבות של חיי

להשלמה של מיכה שותפה גם זהורית שורק, לסבית דתייה בת 42 המתגוררת בתל אביב עם בת זוגתה ושני ילדיה.

"כאשר מנסים לבחון את האפשרויות שלנו, כגאים ודתיים עולות 3 אפשרויות" מתארת שורק, "האפשרות הראשונה היא לא להיות דתיים, שמבחינתי זו לא אפשרות כי אי אפשר לאבד אמונה בכוח. אני לא יכולה "להחליט" שממחר אני לא מאמינה רק כי מישהו אמר לי לעשות כן. האפשרות השנייה היא לא להיות לסבית, ובאפשרות זו גלומים חיי שקר, למי שאהיה איתו, לילדים, לחברה ובעיקר לעצמי,  ואני בטוחה שחיי שקר הם לא ערך ביהדות. האפשרות האחרונה היא להיות לסבית ודתייה. האפשרות הזאת של "גם וגם" מצריכה ממני לבנות את הגשר בין הזהויות ויחד עם זאת לחיות בשלום עם עצמי".

זהורית מתארת כי נסיונות הגישור הללו בין הזהויות שלכאורה מנוגדות, מלווים אותה עוד מתחילת הדרך, כשהזדהתה לראשונה בפני עצמה כלסבית בהיותה בת 29.

"אנשים רבים מתפלאים על המורכבות של חיי", מתארת זהורית, "בתגובה אני עונה כי כולנו מורכבים. כבת למשפחה מרוקאית שהתפללה בבית כנסת אשכנזי, שאלו אותי בגיל 12 אם אני אשכנזיה או ספרדיה. כאשר ילדתי את בני בגיל 22 שאלו אותי אם אני רוצה להיות אמא או שתהיה לי קריירה. בגיל 29 כאשר יצאתי מהארון שאלו אותי אם אני לסבית או דתיה. אני לא רוצה לבחור "או או". אני גם וגם. ואם נסתכל על הסלט הישראלי שכולנו מרכיבים אותו – כולנו גם וגם".

"פעמים רבות אני נשאל איך אני קורא לעצמי דתי אם אני טרנסג'נדר. איך יכול להיות ששני הדברים מסתדרים לי יחד, למה אני לא כועס אל אלוקים", מתחבר לדבריה מיכה, "אני מאמין שבעקבות התודעה העולה בעולם הכללי, יש יותר ויותר אנשים מהקהילה הדתית שיוצאים מהארון ומציבים את עצמם לעיני משפחותיהם וחבריהם, ומוכיחים שלא חייבת להיות סתירה בין חיים של קדושה לזהות המינית או המגדרית. למול המציאות הזו, ועל אף אמירות של רבנים או פסקי הלכה, גם חלקים מהקהילה הדתית מתחילים להבין שהמצב חייב להשתנות".

אני גם וגם | זהורית שורק

"הייתי אומרת כי היום יש יותר מודעות", מוסיפה זהורית, שבשנת 2012 קיבלה את התואר יקירת הקהילה על פועלה בקהילה הדתית הגאה, "אם לפני 10 שנים היו שואלים רב האם יש חברי הקהילה הגאה בקהילה שלו – הוא היה מביע פליאה ואומר כי אצלו "אין דברים כאלה", כיום כולם מבינים כי אנחנו בכל מקום, גם בציבור הדתי ועכשיו המאבק הוא על הכלה וקבלה. מאבק שישנה את פני החברה בישראל כך שתהיה שיוויונית יותר, מכילה יותר, סובלנית יותר ומקבלת יותר.  ביהדות כל זה מתומצת לשלוש מילים: ואהבת לרעך כמוך. ועל זה אנחנו נאבקים".

הקהילה הגאה מהווה אחוז גבוה מכלל הסטודנטים

"עצם קיומה של אחווה גאה במקום כמו אוניברסיטת אריאל, בה אחוז היהודים הדתיים גבוה מאוד, הוא לא מובן מאליו", מספר קובי ימין, מנחה האחווה הגאה באוניברסיטת אריאל שבשומרון, "היה חשוב לנו לקיים את הפאנל דווקא בנושא הזה, כדי להראות את החיבור בין דת ולהט"ב ואיך אפשר לגשר בין שתי העולמות. פאנל כזה יכול לסייע לסטודנט להט"בי דתי אשר נמצא בארון וקרוע בין עולמו הרוחני לבין נטייתו המינית".

בפאנל ישתתף גם גם דניאל יונס, דתי אורתודוקס בן 35 ויו"ר ארגון 'חברותא – הומואים דתיים' והוא יונחה ע"י אסף ליבוביץ, שגר באריאל עם בן זוגו ושני ילדיהם וגם מלמד באוניברסיטה עצמה.

"הפאנל מיועד לכלל הסטונדטים וסגל האוניברסיטה", מציין ימין, "הפאנל מיועד ללהט"בים דתיים אשר מתמודדים עם הדילמה בחיי היום יום, וגם מיועד לכל מי שמתנגד וחושב שיש לבן או שחור ושלא ניתן לשלב. הפאנל פתוח וכל אחד אשר יכול להרגיש חיבור לאחד מהעולמות מוזמן להגיע לשמוע ולהשמיע".

עוד בנושא:  רוץ רון חולדאי!

האחווה הגאה באוניברסיטת אריאל הוקמה לפני כ-4 שנים כשמטרתה העיקרית הינה יצירת מרחב בטוח לקהילה הגאה באריאל והגברת נראות להט"בית בקמפוס.

ימין, שמנחה את הקבוצה ביחד עם טל בסיל ואלישע לאב מספר כי האחווה הגאה באריאל בהחלט שימשה כמרחב בטוח לסטודנטים דתיים רבים, כמו הסיפור של שיראל ששיתפנו לפני מספר חודשים.

"לא אחת אנו פוגשים בסטודנטים אשר אומרים שבזכות האחווה וההכרות האישית שלהם עם להט"בים באוניברסיטה דעתם ויכולת הקבלה שלה השתנה", מתאר ימין את השפעתה של האחווה בקמפוס, "להפתעת גורמים רבים באוניברסיטה הקהילה הגאה מהווה אחוז גבוה מכלל הסטודנטים וניתן למצוא כאן סטודנטים הנמצאים על כל הקשת הלהט"בית – הומואים לסביות טרנסג'נדרים ביסקסואלים פאן סקסואלים מלכות דראג ועוד. השילוב בין האמונה והגאווה, אינו מובן מאליו ולהט"בים דתיים רבים מתמודדים עם קשיים רבים מול קהילתם מהבית, מול חבריהם, ובעיקר מול עצמם. ניתן לראות כי החיבור חשוב מאוד לסטודנטים מסויימים, לדוגמא כאלה הנמצאים בארון, אשר שואבים מהקבוצה תמיכה, עזרה, מקום לשאלת שאלות שיתוף ופריקה".


פאנל להט"ב ודת באוניברסיטת אריאל | 8.1.18 בשעה 19:00

עוד בנושא

תגובות

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן