היועץ המשפטי לעיריית חיפה: אין לאסור על עובד.ת להציב את דגל הגאווה על שולחנו

צילום: מתוך פייסבוק

לאחר חודש סוער בחיפה, פרסם השירות המשפטי בעיריית חיפה את חוות דעתו המקצועית בנוגע לסוגיית הצבת דגל הגאווה על שולחן עבודתה של הספרנית. חוות הדעת שניתנה אתמול, קובעת כי אין למנוע מספרנית להניח על שולחנה את דגלון הגאווה, ובכך סותרת את הצהרתה של ראשת העיר לפיה יש במעשה טעם לפגם.

חוות הדעת של השירות המשפטי בעירייה מתבססת על פעילות העירייה לקידום קהילת הלהט”ב בעיר, וטוענת כי מדיניות התמיכה של העירייה בקהילה הגאה היא זו שמעניקה ביסוס לזכותה של העובדת להציב את הדגל על שולחנה.

“עובד עירייה זכאי להציב חפצי נוי על שולחן העבודה שבמרחב העבודה האישי שלו, וזאת בתנאי שהצבת חפצים אלה עולה בקנה אחד עם מדיניותה הרשמית של העירייה”, כתבה כתבה עו”ד עפרה שלו-יפתחאל מהשירות המשפטי בעירייה, “מדיניות העירייה כפי שבוטאה בעת האחרונה, מאפשרת להניח (לפחות לכאורה) על תמיכה בפעילות מעין זו. רק לאחרונה פרסה העירייה חסות על מצעד הגאווה בעיר, בנוסף לדגל הגאווה שעיטר את בניין העירייה”.

גיבוי נוסף להחלטה הגיע בתשובתה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לפנייתו של חבר מועצת העיר יוסי שלום, בה הובהר כי חובה על העיריה כגוף מעסיק לשמור על חירות יסוד חופש הביטוי של כל עובד ועובדת.

“דגל הגאווה הוא לא דעה”, כתבה דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, “הוא סמן של זהות. כגון כיפה או מגן דוד. הקריאה להורדת הדגל פוגעת בציבור גדול – קודם כל בציבור הלהט”ב שמהווה לפחות 10% מהאוכלוסייה. ושנית, הקריאה להוריד את הדגל פוגעת בכל אותו ציבור שקט ומתון שמאמין בחופש הביטוי, בסובלנות ובחברה מגוונת ומכילה. בשל החשיבות לכבד ולקיים את חופש הביטוי שהוא זכות יסוד והחשש מאפקט מצנן בעניינו, מוטלת גם על מנהלים בגופים ציבוריים חובת זהירות יתרה ביחס למסרים שעלולים לפגוע בחופש הביטוי ובדרכי ההתבטאות. מן הראוי שכל רשות ציבורית תכבד ותבטיח חירות יסוד זו גם בכובעה כמעסיקה”.

“משבר רודף משבר, וראש העיר ממשיכה בשתיקתה אשר הלכה למעשה נותנת גיבוי לדעות חשוכות ובמקביל מתעלמם מתושבי העיר”, אמר יוסי שלום, “מגיע לתושבי חיפה ראש עיר מאחדת ולא ראש עיר מנותקת”.

יוסי שלום | צילום: בעז כהן

החלטתו של היועץ המשפטי הגיעה בעקבות המקרה שארע בספריה העירונית בספרייה העירונית ע”ש ש. שלום בשכונת נוה שאנן בחיפה, כאשר ספרנית בספריה התבקשה על ידי אחד המבקרים בספריה להסיר את דגל הגאווה והדגל הביסקסואלי שהניחה על שולחנה.

לאחר סירובה של הספרנית להסיר את הדגלים, פנה התושב אל מנהלת הספריה, וזו העבירה את הנושא לתגובתה של ראש העיר עינת קליש רותם, שהגיבה למקרה וכתבה כי: “יש להיות רגישים מאוד עם הבעת עמדות אישיות במקומות עבודה שנותנים שירות לציבור הכללי, ולהימנע מזה ככל שניתן. בביתנו הפרטי מותר לנו לעשות ככל שנחפוץ, ואילו במקום עבודה ציבורי שנותן שירות לקהל הרחב, עלול להיות בזה טעם לפגם”.

בעקבות תשובתה של ראש העיר, התבקשה העובדת על ידי הנהלת הספריה להסתיר את הדגל שנמצא על שולחנה מאז קיץ 2015, אז נרצחה רצח שירה בנקי ז”ל במצעד הגאווה בירושלים.

תגובתה של קליש רותם הכעיסה גורמים רבים במועצת העיר ובקהילה הגאה, שקיימה ביום למחרת הפגנה בעיר נגד ההחלטה.

חבר מועצת העיר יוסי שלום, החליט אף הוא להלחם בהחלטה, והגיע אל ישיבת מועת העיר השבועית, יחד עם חברים נוספים מהקואליציה והאופוזיציה, עם דגלי גאווה קטנים. בתגובה יו”ר הבית היהודי בעיר וחבר המועצה, יואב רמתי, עזב את הישיבה, וחזר אליה כשהוא מחזיק דגל ישראל וחולצה עם הכיתוב “משפחה יש רק אחת”. בין השניים פרץ ויכוח, שהביא בסופו של דבר לפיזור הישיבה.

התנגדות נוספת לדבריה של ראש העיר הגיעה מצדו של סגן ראש העיר, הרב דובי אוחיון, שבצעד חריף תקף את קליש-רותם: “יש הכופים דעתם על אחרים ודורשים מהם לבטל את זהותם”, כתב אוחיון, “כפייה מכל סוג שהיא מרתיחה את דמי ואצא נגדה. לכן מהיום לא דגלון אחד אלא שניים יהיו על שולחן העבודה שלי ולא ירדו כל עוד זהו שולחני. מי שבטוח בזהותו לא פוחד מזהותם של אחרים!”.